כש
ציפי לבני כיסתה את כל אוטובוסי ארצנו במודעות התנועה, זה היה בסדר (על-אף שהייתי מעדיף שהתחבורה הציבורית לפחות תעבוד כמו שצריך אם כבר היא עושה על גבנו פרסומות). גם חידות ההיגיון שלה על אסון מול פתרון ועוד להגיד שזה חומר למחשבה, השאירו אותי שלו (על-אף שאני מעדיף חומרים אחרים למחשבה). אבל כשפתק ההצבעה שלה שמודבק על כל אוטובוס נשא את האותיות צפ, כאן כבר לא יכולתי יותר.
זה שהבחירות הן פרסונליות ואף אחד לא מצביע עבודה, ליכוד, הבית יהודי - אלה, שלי, נתניהו ובנט, נו מילא; זה התחיל לדעתי עוד עם
יצחק רבין, שאחד מהיועצים הציע להעמיד אותו בפרונט ובתנועת העבודה התחלחלו עד שהבינו שאם הם רוצים את השלטון כדאי להם לעשות כך. גם אינני קשיש המזדעק שפעם הכל היה אחרת והייתה לנו נבחרת, אני יודע שהיום הכל הרבה יותר אישי, בתקופת הריאליטי בה אנו חיים, וזה בסדר.
אבל כאן באה ציפי לבני, זאת שוויתרה על מנעמי השלטון בגלל דרך שהיא מאמינה בה והקימה תנועה, שאין לה שם בכלל, ולא רק זאת אלא אותיות ההצבעה הן צפ. יש מחל, אמת, טב, מרצ ועוד, וכאן יש צפ. היינו ציפי לבני היא הדבר החשוב כאן וכל השאר לא חשוב, אפילו לא צריך לתת שם למפלגה. זו פשוט תנועה. בלי שם, סתם תנועה שעניינה לקדם את צפ, שזה מה שחשוב.
ארץ חדשה אלדד יניב, הוא האיש והוא המפלגה. כל השאר - עיטורים וקישוטים. כל מה שהוא אומר זה: "אני הייתי שם והכל שם מושחת, חזרתי בתשובה ועכשיו תנו את הקול שלכם בשבילי כדי שאתקן ואעיף את החבר'ה השבעים שם". האות שהוא בחר שתייצג אותו היא האות ז'. על פניו אות נחמדה, אחת מעשרים ושתיים האותיות, אך בל ניתמם, אלדד רוצה שנכניס זין לקלפי. אות שבאה להתריס ולומר מה האזרחים חושבים על כל הפוליטיקה הזאת. הוא לוקח את הפתק הלבן המחאתי ומתריס איתו הלאה.
יניב, מלווה בסרטונים מפחידים על דולרים בגרביים ומאפיית הון-שלטון, שאוחזת את האזרח התמים באזור שמכונה כמו פתק הבחירות שלו, מנסה למוטט את שלטון ההון. אין תחקירים מבוססים, אין ראיות חותכות, רק אלדד שמיישיר מבט. בצידו מונחים, אלה בצד אלה, סמלים אנרכיסטיים וציוניים, על-אף הקשר המפוקפק בין השניים. תפאורה של הרצל יחד עם מסכה של ונדטה. כל רדיפה של גוף תקשורת (כפי שקרה ב-ynet) רק מעצימה אותו, והטענה שאף גוף תקשורת לא נותן לו במה היא ממש לא מדויקת. ראו כמה זמן מסך מקבלות שאר המפלגות עם אחוזי המנדטים כמו של יניב שמנבאים הסקרים. בקיצור, מפלגה שרוצה שנשים ז' בקלפי, בצורה ילדותית קצת, עם פזילה לאנרכיזם ואוטופיה.
עוצמה לישראל נץ! מפלגת עוצמה לישראל לא מותירה לנו מקום לספק שהם נציים. הם יעמדו על שלהם ויכריחו את הערבים להיות ישראלים. כמו שליברמן הראה בפעם הקודמת, שפחדים המבוססים על עימותים בין האוכלוסיות השונות תרבותית, לאומית וזהותית, תוך דיבור על חוקים וזכויות, זה עובד. אמסלם לעומת זאת בחר באות ץ סופית. קצת מבלבל בעוד שגם הוא וגם בן-ארי הם מזרחיים, דתיים עם זקן (כן, זה אולי נשמע גזעני ומתייג, אבל מה לעשות, המוח שלנו עובד בתבניות ובמקרה הזה זה יכול היה לבלבל). אמסלם מצדו רוצה להראות בדיוק את ההפך, את הסבלנות והפתיחות של היהדות מבלי להיכנס לנושאים הלאומיים והביטחוניים.
הבית היהודי הבית היהודי זה בעצם איחוד בין המפד"ל לאיחוד הלאומי. וכבר בסיבוב הקודם שהם ניסו להתאחד ללא הצלחה הם בחרו ב-טב. איחוד הפתקים, ב' המסורתית של המפד"ל, יחד עם ט' של מולדת תחילה ולאחר מכן של האיחוד הלאומי, יצר את המילה טב. אבל הדגש שהם רוצים לתת מעבר לפורמליות של איחוד הרשימות, זה שיהיה פה טוב.
יש עתיד ואם כבר פה, אז
יאיר לפיד אומר לנו "יש עתיד!". איפה יש עתיד? אתם שואלים את עצמכם, והוא עונה, פה! בפתק של המפלגה. כן פה, אלו צמד האותיות של יש עתיד.
עלה ירוק עלה ירוק זה קנ. כמובן שהכוונה היא לקנ-ביס.
קדימה כן. קדימה מבטיחים לנו (והיום זה נראה תלוש מאי פעם), בדומה אולי למה שהבטיח אובמה בבחירות. כן, אנחנו יכולים.
ושאר המפלגות המסורתיות מבטיחות לנו המון מרץ, להגיד אמת, ושס שהם שומרי תורה ספרדים. ומה עם מחל? נו, אולי הם ימחלו למי ששם פתק אחר.
