מידי תקופה בתקופה חוזר "חכם" חדש עם ה"גילוי" הלא כל כך מקורי, שצריך לחשוב שוב על הקשר עם הרפורמים. עכשיו זה היה הרב יובל שרלו אבל לפניו היו עוד רבים כמותו ואפילו אחד מאנשי "נטורי קרתא" בעבר - לייבל'ה וויספיש נפל בפח הזה (שבעקבות נפילתו באותו פח - לפני עשרות שנים, מצא את עצמו ואת מטלטליו מחוץ ל"
מאה שערים"). לפעמים זו נאיביות, לפעמים זו תחבולה של מקלי ראש ולפעמים מאחורי ה"גילויים" הללו עומדים גורמים אנטי-דתיים קיצוניים - משמאל, אך כיום גם מימין.
הרפורמים אינם גורם דתי ואפילו לא תרבותי ביהדות. הרפורמים הם מימושה של הבטחת ה' מספר "דברים" על כך שעם ישראל יעבור ניסיונות של "נביא שקר" ו"חולם חלום" ותו' לא. כל המנגנון שלהם בנוי על התבוללות בעמים, הטקסים שלהם באים מהנוכריות הנוצרית ואת החגים שלנו את מרוקנים מתוכן יהודי ומהמשכיות עד כדי כך שאפילו לליל כיפור הקדוש הם הכניסו את "סעודת החג", רחמנא לצל! בדקו מאז השואה כמה יהודים נעלמו מעם ישראל "תודות" להיותם "רפורמים" או "קונסרבטיביים" ותבינו בדיוק מהו תפקידם ההיסטורי.
מאז שניתנה תורה לישראל צצו כתות מהרסות כאלה - שלא פעם היוו אפילו את רוב העם, אבל הוליכו את היהדות להתרת ה"קוים האדומים" שלה ובמיוחד מרדו בדרך חכמי ישראל מתוך "בחינה מחדש של היהדות", ולימים נעלמו. מי שטעה והלך עימם נעלם אף הוא. כאלה היו ה"בייתוסים" וה"צדוקים" בימי בית שני ולימים היו אלה הנוצרים הראשונים, כאלה היו לימים ה"קראים", וכאלה היו גם הרפורמים של אירופה ודורו של מנדלסון (שלושת בנותיו התנצרו!). שי פירון לא המציא את הגלגל להתאבדות דתית ויובל שרלו לא גילה ראשון את ה"פונטנציאל החיובי" של מהרסי כרם ישראל.
אבל בכל זאת, מה גורם ליהודים דתיים ואורתודוכסים - אפילו עד "נטורי קרתא", לטעות שוב ושוב בכיוון של אלה שהשקפתם היא "לפתח חטאת רובץ"? הסיבות רבות ומגוונות אך אף אחת איננה קשורה לדת ישראל. הכל קורה כאשר זזים מעט מדת ישראל לכיוונים "אוניברסליים" יותר. כאשר ה"מזרחי" (ה"ציונות הדתית" של היום) נעו לכיוונים "לאומיים" הזהירו על כך גדולי ישראל שהם עלולים ביום מן הימים לנטות לרפורמה. ואומנם הוספת המימד ה"לאומי" לדת ישראל מעבירה את סדר העדיפות לכיוון זר לדת תורתנו הקדושה. הרצון להוסיף עוד ועוד בני אדם מ"סיבות לאומיות" לעם היהודי מביא לכך שהללו ידרכו ויעברו את ה"קו האדום" של ההלכה וההשקפה הדתית וכך למשל מגיעים שרלו וחבריהם לרפורמים, מתוך שיקולים "אלקטורליים" ו"ציוניים" הזרים ליהדות. מנגד , אותו ליבל'ה וויספיש - בגלל מלחמתו ב"מדינה הציונית", נתקל בחוגים אנטי ציוניים בקרב הרפורמים והשיקול הזר הזה הביא אותו לחיק אלה שיותר ממיליון יהודים עזבו את היהדות דרכם.
למול עיני כל מי שחפץ בשמירת העם היהודי לדורותיו על-פי דת ישראל צריכה לעמוד הדוגמה של השופט המקראי גדעון בן יואש ששם דגש על האיכות הרוחנית וסילק מצבאו הקדוש עשרות אלפי חיילים ומפקדים שכרעו לבעל ונותר עם 300 איש שנצחו את מדיין והצילו את עם ישראל. גם מתתיהו החשמונאי ובניו התחילו ממעטים בתוך העם היהודי המתיוון ורק לימים הפכו לרובו של העם היהודי. מי שמשתמש ברפורמים כסמל "דתי" הם החילוניים האנטי דתיים הקיצונים כמר"צ למשל, כשכל כוונתם להשמיד , חס ושלום, את דת ישראל. הרפורמים וה"רבאיים" שלהם אינם מתבססים על תורת ישראל, אינם בקיאים בהלכה, במדרש, באגדה ובתלמוד וכל מי שדורך אצלם עובר בדור הזה או הבא למחנה הנצרות. מי שכורת עימם ברית מבין שומרי התורה והמצוות פשוט מתאבד רוחנית והולך בדרך שממנה מזהיר אותנו הקב"ה בספר "דברים" על אותו הניסיון שינסה אותנו לדורי דורות.