תשדיר הבחירות של שס מהווה פגיעה בהלכה

מערכת הבחירות לכנסת ה-19 הנפיקה לנו תשדיר בחירות של שס, המדביק תווית של שקרניות לציבור הנשים מקרב העלייה מחבר העמים. תשדיר רדוד המציג בלונדינית תמירה המצליחה בלחיצת כפתור להוציא תעודת גיור כשרה למהדרין באמצעות "כוכבית גיור". המגמה הגלויה של התשדיר להציג אישה, שאינה מסתירה את מניעיה החמדניים בנישואיה ליהודי מוכה הלם, כשהוא חושף באיחור את התרמית. (מצער, שבתשדיר של שס החתן היהודי מוצג נלעג ומגוחך). שס החליטה להסיר את התשדיר המעליב והפוגעני, אך היא אינה יכולה להסיר מסדר היום שיח שחייב להתנהל. אסור שהשיח יתנהל בהתלהמות פוגענית, כשם שנוהל בתשדיר הבחירות של שס, אלא הוא חייב להתנהל בסגנון מכבד את כל הצדדים בדיאלוג. לצערי, העלייה מחבר העמים חווה עוצמת פער כואבת בין עוצמות הרוח בדיון ההלכתי של תנאים ואמוראים בנושאי הגיור בעבר, ובין מפגש מעליב ופוגעני בו נתקל כיום עולה חדש, שאביו יהודי ואמו לא. עוצמת פער זו חשים עולים חדשים רבים בבואם להסתפח אל עם ישראל כדת וכדין. נערים ונערות, שגדלו במערכת החינוך הישראלית הם משלמים את המחיר היקר, שטלטלת גלות לא בנתה את הבניין המשפחתי של הוריהם על בסיס ההלכה במיוחד בתחומי ברית המועצות לשעבר. מדובר במאות אלפי אזרחי מדינת ישראל. אם בספרות ההלכה הויכוח היה תחום ב-ד' אמות של מישור הגותי בלבד , ואך ורק הגותי, הרי באלו הימים אני הד לכך שההוד ההלכתי המכבד הוא לעתים בוטה, כאשר זוג צעיר מבקש לבנות את חייו, ומסתבר להם , שסבתא של אחד או אחת מהם לא הייתה יהודייה. מצער, שנעלם ההדר והכבוד בין המתדיינים בספרות ההלכה , כשהתפיסה המנחה הייתה של פתיחות כלפי המבקשים להתגייר. וזאת במציאות שהבאים לבקש סעדם ברבנות חיילים וחיילות, שחוו את החוויה הישראלית כישראלים לכל דבר , ואינם מכירים זהות לאומית אחרת. מדרש קוהלת א' ו' מתייחס באהדה ובחיבוק אוהב כלפי המתגיירים , בציינו - ש"כל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא, כל הגרים נכנסים לישראל, וישראל ממניינן אינו חסר לעולם." אומנם מול תפיסה אוהדת ומחבקת , אנו רואים בנידה יג , ב' ביטוי שלילי - "הגרים מעכבין את המשיח". לצערי, בכל פעם שלוויתי תלמיד או תלמידה שלי במפגשים במשרדי הרבנות, חשתי שהתפיסה של נידה יג, ב' מושלת בכיפה ולא הגישה של מדרש קוהלת א' ו'. בדרכו המחבקת של מדרש קוהלת הולך גם המדרש בשיר השירים רבה לנוכח הכמיהה להתגיירות - "כך שהזקן יושב ודורש הרבה, גרים מתגיירים באותה שעה". לעומתו מועלית תפישה אחרת ביבמות קט , ב' - "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים". הייתי מעדיף שהתפיסה של יבמות קט, ב' לא תופנה אל עלומים יפים ונקיים שגדלו בישראל חשים כיהודים לכל דבר וכל מבוקשם לבנות את ביתם בתוכנו . ספרות ההלכה פתחה את שעריה לדיון . אך היה זה דיון חף מתככנות של אגרופנים פוליטיים נוסח הקרב הוולגארי והגס המתנהל לעתים בציבור. מה שכן בולט, שהגישה של הרב חלבו ביבמות מז ב' - " קשים גרים לישראל כספחת" לא הייתה מקובלת. למרות שרבים מצטטים את האמירה הזו של הרב חלבו, משתמע שגישתו אינה מבטאת בשום פנים ואופן את עמדת התלמוד כלפי הגרים. אך כיום את נחת המכה הפוגענית של הגישה הזו, למרבה הצער, חשים צעירים רבים מבני העלייה מרוסיה. מצער מאוד, שהאמירה של הרב חלבו, המצמיד לגרים את הספחת, זוכה לאזכורים אין ספור. חבל שלא מרבים לצטט דווקא את פסחים פז ב' - "הקדוש ברוך הוא הגלה את ישראל בין האומות, כדי שיתווספו עליהם גרים." גם אם קשה לי לקבל את ההסבר הזה ליעוד של עם ישראל בגולה , אינני יכול להתעלם מהפתיחות של פסחים, פתיחות מחבקת ואוהבת את המבקשים להסתפח לעם היהודי. אני מייחל לכך, שנפתח את הלב לשורה ארוכה של פסקי הלכה, שנקבעו כדי לבלום אותה נטייה של היבדלות מעמדית-זהותית, המאפיינת דינמיקה של מבנה חברתי שקולט לתוכו קהלים חדשים, קהלים של גרים. הגיעה השעה לקלוט בתוכנו את מאות אלפי האזרחים החיים בתוכנו, במיוחד יוצאי ברית המועצות לשעבר, שאנו כה מתברכים מתרומתם - למדע, לרפואה, לתעשיה, למוזיקה, לספורט, לאומנות. חובה להפסיק את מסע תיירות הנישואין של אלפי האזרחים לקפריסין. נלך בעקבות התוספתא לבבא מציעא ד', י' - "כל המכניס בריה אחת תחת כנפי השכינה מעלין עליו כאילו יצרו ורקמו והביאו לעולם". וברוח התוספתא, אין לכפות עליו אורח חיים, אלא לאפשר לו לפלס את דרכו בתוך החברה הישראלית - בתוך חברה ישראלית חופשית ופתוחה.