המשפט הישראלי מגביל מאוד את
חופש הביטוי כשמדובר בעובדי ציבור. חוק העונשין אוסר על העלבת עובד ציבור, וביהמ"ש פירש את החוק באופן מאוד רחב. העלבת עובד ציבור היא פגיעה חמורה בכבוד האדם של העובד, ואין חשיבות אם אם מדובר בדברי אמת. הווה אומר שפרסום חשדות שעובד ציבור פלוני מקבל שוחד מהווה עבירה גם אם הטענה נכונה.
סעיף נוסף בחוק העונשין אוסר על דברי עלבון כלפי שופט או דיין. גם כאן אין חשיבות לאמת בפרסום. גם אם הטענות האישיות נגד השופט או הדיין הן נכונות, עדיין מדובר בעבירה.
מצב זה איננו מתקבל על הדעת במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית. הענשת אדם על אמירת דברי אמת כשאין מחלוקת בדבר החשיבות הציבורית שיש לחשיפה, היא בלתי מוסרית, ובמדינה בעלת חוקה, סעיפים כאלה לא היו יכולים לעמוד.
הבעייתיות של החוק מתגברת נוכח עליית השימוש באינטרנט ככלי להעברת מידע. האינטרנט פתוח לכולם ורבים היו רוצים לשתף את הציבור במידע שאינו נוח לעובדי ציבור אבל ידיהם כבולות.
יחד עם זאת, יתכן שיש אור בקצה המנהרה. לאחרונה פסק המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, כב' השופט ריבלין, שיש להתאים את דיני לשון הרע לאינטרנט. מה שנחשב עוולת לשון הרע, כשהפרסום מופיע בתגובית באינטרנט (טוקבק), עשוי שלא להיחשב ללשון הרע, אלא "זוטי דברים" ( רמי מור נ' ברק אי. טי. סי).
בעקבות הפסיקה הנ"ל, הרחיב בית המשפט השלום את הכלל גם למאמר באינטרנט, שעומד בפני עצמו (פוסט). באותה פרשה נדחתה תביעה של בעל עסק שדרש פיצויים בגין לשון הרע מגולש שטען בפוסט שבעל העסק נוכל. נפסק שהמאפיינים של האינטרנט שללו את אופיו הפוגע של הפרסום ( וקנין נ' מועלם).
לדעתי הדברים שקבע ביהמ"ש העליון נכונים לא רק לדיני לשון הרע אלא לכלל דיני המדינה לרבות דיני העונשין. אופיו המיוחד של האינטרנט משפיע על הפרשנות שיש לתת לחוק העונשין, או להגנות שלו.
כאשר מדובר בפרסום דברי עלבון נגד עובד ציבור בפורום באינטרנט, יש לקחת בחשבון את מאפייניו של הפורום. העובדה שמדובר בתקשורת שדומה לשיחה בכיכר העיר, או סלון הבית , התחלופה הגבוהה של דפי האינטרנט, האפשרות של כל אחד להגיב למאמר ולהקטין את נזקו, הופכים פרסום בפורום שבנסיבות רגילות היה נחשב להעלבת עובד ציבור או זילות בית משפט, לזוטי דברים.
זוטי דברים היא הגנה מוכרת בחוק. חוק העונשין קובע שאדם שביצע עבירה שמהווה מעשה קל ערך, לא יישא באחריות פלילית (ס' 34 יז).
לסיכום, דעתי היא שמי שפרסם בפורום מידע, או הביע דעה שבנסיבות רגילות מהווים עבירה של העלבת עובד ציבור או זילות בית משפט, והתקיימו המאפיינים המיוחדים לעיל, ייהנה מהגנת זוטי דברים, ולא יישא באחריות פלילית למעשה.
