בחירות זו מילה מן השורש ב.ח.ר, בחירות הן גם חוק, בחירות הן גם מושג יסודי בחייו של אדם חופשי, אדם שיש לו חופש בחירה.
- אנחנו לכאורה בוחרים בחברים, ולכאורה לא בוחרים בהורים.
- אנחנו לכאורה בוחרים בבנות/בני זוג ולכאורה לא בוחרים בילדים.
- אנו בוחרים בשלטון אך מאד מתקשים להבין איזו תועלת אנו מפיקים מכך.
והכל קצת אמת וקצת לא אמת.
האם רק אנחנו בוחרים בחברים? האם אין צורך שגם הם יבחרו בנו? והאם אין תנאי סביבה שונים המשפיעים על החברות?
והאם כולנו בוחרים בהורים שלנו? מבחינה פיזית ההורות מתחילה ומסתיימת באיזה שלב שזרעון מתחבר לאיזה ביצית ויוצא מוצר מופלא שאיש אינו מבין איך הוא פועל, למעט בשוליים, וטיפוח הורים אמיתי נבחן בטיב הקשר, ויש אנשים שדוחים את ההורים שלהם, יש אנשים הבוחרים נגד ההורים שלהם, ותמיד יש את המצב האמצעי, אנחנו בוחרים בהורים, אבל לא תמיד רווים מהם נחת, והקשר הוא כה חשוב, שמסתדרים, שנה עסל, יום בסל ומסתדרים.
גם בני/בנות הזוג שלנו הם לא בחירה רק שלנו, זו בחירה הדדית עם הרבה השפעה מהסביבה ועל הסביבה, ואת ילדינו אנו בוחרים, אנו בוחרים בהם יום יום, בין אם אנו גרים תחת אותה קורת גג, בין אם אנו גרים תחת קורות גג נפרדות.
ומה ההבדל המרכזי בין בחירה בחבר, בת זוג, ילדים, הורים, לבין בחירה בבחירות? ההבדל המרכזי הוא בעיקר בגודל הקהל שאנו בוחרים בו, כי בת זוג זו אחת, הורים זה שניים, ילדים זה עד נגיד עשרה, בממוצע בישראל 2-3 ובבחירות אנו בוחרים במפלגה, אנו בוחרים לכל הפחות בעשרות אלפים ולכל היותר (בישראל) במיליונים.
וכאשר אנו בוחרים בבת זוג, באבא או אמא, בילד או ילדה, הבחירה היא ברורה, התגובה לבחירה היא מיידית, אנחנו מקבלים גמול מיידי להשקעה שלנו בתהליך הבחירה המורכב והמתיש, ולכן המשמעות של הבחירה היא הרבה יותר ריאלית, היא הרבה יותר מספקת, והיא מאד מאד טבעית ומתגמלת.
ולעומת זאת כאשר אנו בוחרים בהמון, קשה להמון להשיב לנו טובה תחת טובה, כי מה שטוב לנו לא בהכרח טוב לאחרים בהמון, וההמון גם איטי בתגובותיו, ואז אנו שואלים עצמנו, זו בחירה זו? הרי יש לנו כבר ניסיון, "מבטיחים לי X אני בוחר ב X ובמקרה הטוב אחרי 7 שנים מקבל Y שזה אפילו לא חצי מ X אז מה שוות כל הבחירות האלה? למה להצביע, כשאין למי להצביע".
בחירה מחייבת זאת גם עיקר הסיבה להצלחת תוכניות הריאליטי, אני, גברת בחירות, הפסדתי לצערי לריאליטי בנוק אווט, הריאליטי מתחרה בי באורח לא הוגן, הריאליטי, כמוני, זו בחירת המון בהמון, אבל הריאלטי הורידה את תהליך הבחירה לזנות, כי שם, על-אף ההמון, הגמול הוא מיידי, אבל זה גמול זה? זה גמול קומופלאש!!! זה גמול חרטא ברטא! ואני, הבחירות, שמעולם לא פירקתי לא חברות ולא משפחה, מסתכלת בוכייה על הריאליטי ונזקיו, כי ורואה שהוא נותן מפלט שקרי לצורכי הבחירה האמיתיים של כולנו, צרכי בחירה בהם חובה להשקיע ולהשקות ולעדור, בחירה המחייבת אומץ, מחוייבות, לב - והריאליטי היא בחירה קלילה, כחלק מעדר, ללא מאמץ כלשהו, עם גמול מטופש מיידי בצידה, כמו פיל בקרקס המקבל סוכרייה לפה בכל פעם שעושה את מה שתכנתו את המוח הקטן המנוון שלו לעשות - ולכן הוא משתף פעולה.
אבל אני, גברת בחירות איננה טיפשה, מהריאליטי אינני דואגת, אין בה כלום, או שתמות, או תביא תכנים ואז הכול יהיה בסדר, אבל מול החברים והמשפחה, הבעיה שלי היא אמיתית, ואני מכירה את המגבלה שלי, אני יודעת שפער הציפיות הוא חלק אינטגראלי מתהליך הבחירות, ולכן אני מרגיעה אתכם ואומרת, נכון שחברים נותנים לכם יותר ממני, נכון שהם פחות משקרים, אבל מנגד, בלעדי, בלעדי הבחירות, אתם כלום, ועל-מנת שלא תלכו להתאבד בלעדי, הצעתי לכם פשרה, בי לא בוחרים לחיים, בי בוחרים לתקופה קצובה מראש. אני בחירה זמנית, כי אני באמת לא יודעת אם הבחירה בי מוצדקת, יש המוני פרמטרים שמשפיעים על תכני הבחירה לאחר שבחרתם, אני בכלל לא בטוחה שאוכל לספק את הסחורה שאתם מצפים לה, ולכן הבחירה זמנית.
- ילד לא בוחרים ל-4 שנים בלבד מראש
- בריאליטי אין בחירה אמיתית, הריאליטי מעקרת את הבחירה האמיתית. הריאליטי בא בכלל משורש רעל והפרסומאים החליפו ע' ב א' זה הכול. בשליחותם ובמימונם של הטייקונים.
רק אני, הבחירות, היא בחירה אמיתית כזו שלא בטוחה בעצמי ולכן אני זמנית, כי הם, הורים, ילדים חברים, ברגע הבחירה מתכוונים לכל מה שהם אומרים ובוחרים בחירה לחיים, ואני הבחירות, בטוחה בכוונותי כעת אך לגמרי לא בטוחה ביכולתי וברצוני לאורך זמן לקיים את תנאי הבחירה, כי פיזרתי הבטחות לאנשים רבים, לא לכולם אמרתי אותו דבר, ודאי לא כולם הבינו אותו דבר, ולכן אני מעמידה עצמי למבחן כל 4 שנים, ואם יהיו משברי אמון, ניתן לקצר את התקופה.
ועל-אף שאני על הירכיים, ועל-אף שאני משוכנעת בצדקתי, ועל-אף התחרות הריקה והמאד בלתי הוגנת משוק הריאליטי, בני ישראל, עם קשה עורף, אחרי שאני כבר מלקקת לכם את הנעליים עם הלשון, מוותרת לכם, מראה לכם שצמצמתי את פער הציפיות לרמה סבילה, נתתי לכם חופש ממני כל תקופת זמן קבועה, לכם זה לא מספיק. אתם ממשיכים לחפור עם כל הקשקושים של "הוא הבטיח לי ולא קיים והוא שתה לי והוא אכל לי ואין במי לבחור". חבריא, יש לכם במי לבחור, אולי קשה לכם להחליט, אז תתאמצו ותחליטו.
במקום לומר אין במיל בחור, תאמרו אם אני לא אבחר - אז אף אחד לא יבחר - ותלכו לבחור, ויש במי לבחור, יש המון במי לבחור.
ומי שדווקא יבחר בריאליטי אנא יבין שהוא פיל בקרקס, עם מוח קטן ומנוון, ואשר ניתן להפעיל אותו רק עם סוכריות, ובבחירות זה אסור, כי זה שוחד בחירות.
ב-22 בינואר יש בחירות, ב-22 בינואר יכול כל אחד מאיתנו לנסות לממש את זכותו לנסות ולהשפיע על מראה פניה של המדינה לתקופה מירבית של 4 שנים, יש שי-שבת אחד, ועוד שי-שבת וזהו, הזמן קצר, המלאכה מרובה.
