הנפשות הפועלות: - בועז הרפז שנחשד כי כתב את המסמך אך ודאי לא קשור ישירות לשימוש הרחב שנעשה בו
- רא"ל אשכנזי אשר הציג את המסמך לאנשים שונים, דיבר אתו עם אחרים ונתן עותק לאלוף איזנקוט בליווי בקשה שלא ישתמש בו (ובצבא אין בקשות יש פקודות, גם אם נאמרות בנימוס, רא"ל אשכנזי החזיק גם עותק במגירתו)
- אל"מ וינר שהיה לו או עותק משלו או שהייתה לו גישה למגרת מפקדו
- אל"ם סיבוני, אשר פעל בפרשה כשליחו ועושה דברו של אייזנקוט
- תמיר פרדו החוליה המקשרת בין אל"מ סיבוני ואבי גוט
- אבי גוט המקור של אברמוביץ'
- אברמוביץ' הפרשן המדיני של אולפן שישי עם חבריו לאולפן יאיר לפיד המנחה ורוני דניאל בפרשן הצבאי הציגו את פרטי המסמך לצופים.
האלוף אייזנקוט קיבל מתי שהוא עותק ממסמך הרפז מהרמטכ"ל, אשכנזי ביקש מאייזנקוט שלא יעשה בו שימוש.
ב-31/7/2010 שישה ימים לפני הפרסום פגשו, אל"מ סיבוני שליחו של איזנקוט, בליווי תמיר פרדו שהיה אז בין תפקידים, את אבי גוט המקור (הרציני והפורה) של אברמוביץ' והציגו לו את המכתב המזויף, אך אסרו עליו לצלמו ודרשו את העותק בחזרה, אבי גוט סרב להעיד בפני
מבקר המדינה וניתן להניח שעשה אחת מכמה פעולות העם המסמך שהוצג לו.
- לא להביט במסמך ולומר להם תלכו הביתה זה לא מעניין
- לעיין בו לזכור אותו בעל פה כמו "שירת הים" לומר להם לכו הביתה לא מעניין ולטלפן לאברמוביץ' ולהקריא לו את תוכנו מהזיכרון
- להעתיק בכתב יד כנ"ל את המסמך באופן הדומה למקור להתרשם ממקוריותו ולהעביר את התוכן לאברמוביץ' תוך שהוא אומר לו "אחי, זה נראה רציני הסיפור הזה, יש לוגו, יש תוכן, אחלה של מסמך ממש כמו שאמרו השמועות".
לו אתם מקור עיתונאי רציני של עיתונאי רציני מה אתם הייתם עושים? ואם היית פועלים על-פי (1) האם הייתם מסרבים לענות למבקר המדינה? (אין חובת מענה לאזרחים שאינם חלק מגוף מבוקר)
על-פי ההמשך ניתן להבין שאל"מ סיבוני, כאמור שליחו של אייזנקוט, הבין או הסיק שצריך להביא עותק "מולבן" כזה שלא קיבל מאייזנקוט, כי אייזנקוט אמר לא לתת את שלו, וכנראה לא אמר שלא לתת עותק אחר, אייזנקוט לא חס עלינו שמא נקרא את המסמך כבקשת מפקדו, ולא חס על מפקדו אלא חס על כך שדווקא העותק שלו לא יגיע לפרסום, למה? מה אכפת לו איזה עותק? מה כל הסיפור הזה?
OK, אז ביום ה' שבוע לאחר הפגישה עם אבי גוט, בשעה 17:00 קיבל סיבוני מוינר עותק "מולבן" כזה שלא בא מאיזנקוט, מדוע סיבוני חיכה 5 ימים משבת עד יום ה' עם כזו פצצה?, מדוע לא הביא אותה ביום א' - על-מנת שאולפן ייערך כדבעי?, יפנה לכל הנפגעים האפשריים? יסנן את הסכנות הרבות שמהווה כזה מסמך?, מה זו האיטיות של צב הזו?, כשגולני כבשו את החרמון, העיניים של המדינה הם לא ויתרו על רגע, וכאן חמישה ימים לחתיכת נייר מסכן וכל כך חשוב?
ואולי לא היה צריך למהר כי התוכן כבר נמסר בשבת והאולפן כבר בדק עם כולם הרבה הקודם ואז העותק המצולם לא דחוף?
אבל אנחנו יודעים שהאולפן לא בדק אז מה זה אומר, שתוכן המסמך לא הגיע לאולפן שבוע לפני הפרסום? או שמא התוכן הגיע והם לא בדקו כלום? מה דעתכם עשה אבי גוט (1), (2) או (3) לעיל הוא הרי לא העיד, הוט מקור אחלה, אז מותר לנו לפנטז!!!!
אבל גם אם נמסר ביום ה' ב 17:00 יש עדיין לילה שלם לבדוק ויש גם את שעות הבוקר של יום ו' אבל המסמך הגיע לאברמוביץ' רק ביום ו' בשעה 11:00 (על-אף שהודיעו לו שהמסמך אצל גוט ערב קודם) 18 שעות אחרי שנמסר לגוט!!!!!!!!, ואז באמת לך תחפש את גלנט שודאי היה בסופר עם אשתו, ואייל ארד שכנראה היה באיזה BRANCH שישי וסגר את הטלפון הנייד.
אז מי באמת אחראי לשימוש ההמוני במסמך הרפז?, האם זה הרמטכ"ל היוצא? או שמא זה העתיד להיכנס? והאם באמת היה חיפזון באולפן שישי שגרם לכשלים בבדיקת האותנטיות, או שלא היה כלל חיפזון, ולא בדקו אוטנטיות במשך שבוע שלם כי לא בא להם?
הרמטכ"ל דיבר על "הפגר יבש, נוציא את העצמות שעוד נותרו מצה"ל" האם באמת וינר הוא ההמן של הפרשה או שמא הוא בשר התותחים שלה?
עם ישראל זכאי לתשובות!!!.
