"המנכ"ל" שנבחר למדינה שלנו בשבוע הבא, נדרש לנהל את ה"עסק" המשותף שלנו בעידן של "מורכבות" (Complexity) בלתי יציבה המצויה במצב מתמיד של התהוות והשתנות ומאופיינת ע"י ריבוי גורמים, קשרים, יחסי גומלין דינאמיים, תלות הדדית, הקשרים עשירים והשלכות מרחיקות לכת.
המנהל - ראש הממשלה שנבחר, נדרש יהיה לנהל אותנו במציאות של כאוס. אין הכוונה לכאוס במובן הפופולרי של "בלגן" אלא לסדר מסוג אחר, לחוקיות היוצרת שורה של תופעות שלכאורה נראות כאקראיות אולם ניתן בכל זאת במבט בוחן ומעמיק לזהות בהן תבניות, חוקיות וסדר מסוים. אחר מזה שהתרגלנו לחשוב באמצעותו.
מנהיגות בעידן של מורכבות חייבת להיות...מורכבת, להתייחס אל המציאות בעזרת פריזמה רחבה שאינה מוגבלת בפרדיגמה אחת, ולהניח לחיפוש אחר קו ליניארי של גורמים ותוצאות. על המנהיגים לחשוב באופן מערכתי, גלובאלי, "עגול" ולא שטוח. המנהיגות בעת הזו מוזמנת לתפוס ולהבין את העולם באמצעים חדשים, לסגל שפה מטאפורית ולשחק בין משמעויות מבלי להילכד בפרדיגמות קשוחות. להכיר באמת בעובדה שפרפר המנפנף בכנפיו יכול להוליד תוצאות דרמטיות שאינן ניתנות לחיזוי ולוותר על המשאלה להיות בעל השליטה.
האתגר הבולט במציאות מורכבת הוא להיות מוכן לנהל במצב מובנה וקבוע של מתח בין אמיתות ולא להתפתות לרדוקציות פשטניות. בעולם מורכב המנהיג מוכרח לקיים את העיקרון של הגם וגם, של דבר והיפוכו, של ערכים סותרים שדרים בו-זמנית תחת קורת גג "מציאותית" אחת, של הגיונות פעולה מנוגדים המופעלים במקביל.
כפועל יוצא, גם הקונפליקטים והעימותים מקבלים במציאות מורכבת, אופי חדש לגמרי: לא עוד פרצי אלימות ומאבקים עזים ממוקדים ומוגדרים. לא עוד הכרעות ברורות בין צד מנצח וצד מפסיד, לא עוד ניצחונות מזהירים ותבוסות סופיות כי אם קונפליקטים בעצימות נמוכה, כרוניים, לובשים ופושטים צורה, ללא גבולות חדים בזמן ובמרחב, ללא תוצאות חד-משמעיות ב"שטח".
הישגים במציאות הזאת אינם ניתנים לתיאור איכותי או למדידה כמותית במונחים של תוצאות מוחלטות. את שפת התוצאות מחליפה שפת התהליך, ההבנה שההשפעה על המציאות היא במושגים תהליכיים: מציאות מורכבת מעמידה במרכז הבמה את המאבק על התודעה, על תמונת הניצחון, על החוויה הרגשית. אלה הם המדדים הרלוונטיים לעוצמה, לביטחון, להשפעה.
במצב הזה, על המנהיגים לחשוב, להחליט ולתקשר בשתי זירות מקבילות ומשלימות: מחד, המציאות (ה"אמיתית" הקונבנציונאלית, החומרית, ה"מוכרת") הקונקרטית: עולם של פעולות, בחירות והחלטות... ומאידך, המציאות התודעתית: תמהיל דינאמי אינסופי ובלתי נתפס (תרתי משמע) של תודעות אינדיווידואליות וקולקטיביות השזורות האחת בשנייה וניזונות האחת מהשנייה במרחב ווירטואלי (Cyberspace) בו קשה אם בכלל, לזהות נקודות התחלה וסוף, למפות זהויות קבועות ולבודד ישויות נבדלות.
מנהיגות במציאות מורכבת צריכה להשקיע מאמץ רב בקריאה מהירה של המפה, זיהוי התהליכים הדינאמיים בעת התרחשותם ופיתוח של גמישויות תודעתיות וקונקרטיות שיאפשרו להתמודד במהירות עם הדינאמיות של הסביבה. ההנחה של המנהיגות היא שהתהוות ושינוי מתמידים הם חלק ממאפייני המציאות ולא "רעש" שעתיד לחלוף. ההפתעות אינן שיבוש. האקראיות הינה חלק מן הסדר ולא איום על הסדר הקיים. האתגר הוא להימצא "על סף הכאוס" ( Edge of Chaos, מושג חשוב בתורת הכאוס) , אזור צר שבו מתקיימים, במינון משתנה, יסודות יציבים המאפשרים שמירה על זהות ולמידה עקבית בצד יסודות דינאמיים המאפשרים השתנות, התחדשות ותנועה. אזור חמקמק ומבלבל שלא פשוט לשהות בו לאורך זמן.
במציאות כזו, חשוב לא פחות להבין את צרכי המונהגים ולהתייחס אליהם: לנהל תקשורת עשירה בדימויים וסימבולים, להבין שה"צורה" היא התוכן (ה"מסר"), לעודד התהוויות והתארגנויות ולא לנסות לשלוט בהן, להצטיין בחשיבה מערכתית על הקשרים ותהליכים מקבילים ולקבל כ"עובדה" את היות המציאות מורכבת מדי בכדי לצמצם אותה ל"תשובות" סדורות, אחידות, חד-משמעיות וברות קיימא.
כדי שיהיה לנו מנהל שכזה - אנחנו צריכים לבחור אותו ע"פ אמות המידה המתאימות למציאות החדשה שכולנו חיים בה. בחירה מוצלחת.
