נפתלי היום

אז ככה: במערכת ישראל היום עוד לא הבינו מה שברור לכל אחד, או שהבינו והם מתעלמים או שהם מקבלים הוראות ומבצעים אותן. אלו שלושת ההסברים האפשריים לכך ש-48 שעות לפני פתיחת הקלפיות, ה"ביביתון" מתמקד בהתקפות על נפתלי בנט והבית היהודי. מעל הכותרת הראשית נכתב (יום א', 20.1.13), בתוך מסגרת אדומה: "הליכוד: בנט מגונן על מועמד מפלגתו שתומך בפיצוץ המסגד בהר הבית". הפרשנות הראשונה בתחתית העמוד פותחת במילים: "ההתקפה של בנט על נתניהו חרגה הפעם לא רק מגבולות הטעם הטוב, אלא גם מגבולות ההיגיון". נפתח את העיתון ונפנה לעמודים 3-2. גם כאן, הכותרת המובילה מוקדשת למתקפה על בנט. "זעם במערכת הפוליטית על דברי המועמד מס' 14 בבית היהודי: בנט מגבה את מי שרוצה לפוצץ את כיפת הזהב". הידיעה עצמה, חשוב לציין, נפתחת דווקא בדבריו של בנט נגד נתניהו - אבל הציטוט הזה הוא רק השנייה מבין שלוש כותרות המשנה של הידיעה. לאמור: העורך החליט להפוך את היוצרות ולשנות את מה שנראה לכתבים כחשוב ביותר. בתחתיתו של עמוד 2 מופיעה במלואה פרשנותו של מתי טוכפלד, ושוב - אותה תופעה. טוכפלד מתמקד בתוצאות הצפויות ורק בפיסקה האחרונה עוסק בעימות בנט-נתניהו, אך הכותרת (כמו ההפניה בעמוד הראשון) מוקדשת להתקפה על יו"ר הבית היהודי. אגב: מי שקורא את הידיעה עצמה מגלה, שגימפל לא אמר את מה שהליכוד מייחס לו. הוא אמר: "תארו לעצמכם את כיפת הזהב - מקליטים אותי, אז אני לא יכול לומר 'מופצצת' - אבל בוא נאמר שהיא הייתה מופצצת ובמקומה אנחנו היינו מניחים את אבן הפינה לבית המקדש בירושלים". זה הכל; אמירה בסגנון "נניח ש...", וכזו שכל יהודי שומר מצוות - כולל אלו שמשובצים גבוה ברשימת הליכוד ביתנו - יכול להזדהות איתה ומן הסתם גם שואף לה. בתור סוכריה לסיום, הנה מה שיש לעיתון הנפוץ ביותר במדינה לספר לנו במסגרת בצד שמאל של עמוד 3: "ה'טלגראף': האגו של בנט טירפד את עבודתו אצל נתניהו". הידיעה פותחת בציטוט מתוך הארץ, לפיו בנט הוא זה שהדליף לערוץ 10 את הפרטים על נסיעותיו של נתניהו לחו"ל, ונמשכת בתחקיר (כלשון ישראל היום) על בנט שפורסם בסוף השבוע בעיתון הבריטי "טלגראף". קשה מאוד למצוא את התחקיר הזה, כי אין אף עיתון בריטי שזהו שמו, אבל תרשו לנו לנחש שהמשפט הבודד שבחר ישראל היום לצטט לא ממש משקף את התמונה במלואה, וגם לא את העובדה שעצם עיסוקו של עיתון בריטי ביו"ר הבית היהודי מלמד על חשיבותו. יש כמה וכמה גורמים לכך שלפחות לפי הסקרים, הבית היהודי עשויה לצאת מהבחירות הקרובות כמפלגה השלישית בגודלה. הרעננות של בנט ומועמדים נוספים ברשימה, היותה תחליף למי שאינם רוצים להצביע לרשימה המשותפת של הליכוד וישראל ביתנו, ההתקפות הבלתי-פוסקות של הליכוד ונתניהו על הבית היהודי ובנט. עובדה אחרונה זו היא אולי המשמעותית ביותר, שכן כאשר מפלגה ששלטונה מובטח וראש ממשלה שבחירתו מובטחת פונים לתקוף מפלגה קטנה בהרבה - זה מראה שיש להם ממש לחשוש. אני לא המצאתי את הניתוח הזה; הוא משותף לכל הפרשנים הפוליטיים שקראתי וגם בתוך הליכוד אומרים אותו. אבל במערכת ישראל היום - כפי שאמרנו בפתיחה - או שלא שמעו על זה, או שלא הפנימו את זה, או ששמעו והפנימו אבל מבצעים את הוראותיו של נתניהו. איך שלא יהיה, זה מלמד (שוב) שמדובר בעיתון שכל קשר בינו לבין עיתונות הוא מקרי בלבד.