ראש הממשלה שלנו, שסיים קדנציה שנייה, ימשיך ככל הנראה לקדנציה שלישית כראש ממשלת ישראל. מרוט נוצות, חלק מבגדיו קרועים ומרופטים, יתחיל את הקדנציה השלישית ממקום נמוך בהרבה מתחת לתקוותיו הגדולות. לא מנהיג מנצח, לא "קינג ביבי" כוכב הפרלמנט בוושינגטון (בהרצאה אחת או שתיים), אלא שארית הפליטה של הליכוד, מפלגה שלא תודה בכישלונה, היא רק תגיד "פינקלשטיין אשם, הוא ירד מהפסים", לא יגידו "ביבי הוא כישלון", יגידו "טעות בבחירת היועץ".
ביבי, שדימוי פינוקיו, בובת העץ שייצר הנגר האיטלקי ג'פטו, שקרן העץ, שחוטמו גדל עם כל שקר חדש חדשות לבקרים, היה דימויו מהקדנציה הראשונה. שקר הוא דבר טבעי לפוליטיקאי. אצל ביבי הוא סגנון השלטון ומהות אישיותו. את ארבע שנות הקדנציה האחרונה התחיל בשתיקה, מופיע לפני הציבור לעתים רחוקות, מדבר בצמצום, מורח נאומים קצרים וחסרי משמעות. למשל: שתי מדינות לשני עמים... משפט שעליו ביסס את תחילת הקדנציה, שהתברר משנה לשנה כסיסמת שקר מהסוג של "אז אמרתי". האיש שמילה שלו אינה מילה, שאין ערך להכרזות, להתחייבויות או לסיסמאות, שיקר בעניין מדיניות השלום של ישראל, הפך את הנושא לכזה שאם לא מדברים בו הוא גם לא קיים.
הכלכלה ה"מזהירה" של ישראל בשנתיים האחרונות הפך לדברן גדול. הרבה נאומים, על כל נושא, מנאומי אסון הכרמל, דרך נאומי "אנחנו נראה לאירן מי כאן בעל הבית", ונאומי הכלכלה ה"מזהירה" של ישראל - כולם התרברבות שאין כדוגמתה: אנחנו היחידים בעולם כמדינת צמיחה, כל העולם שוקע ואנחנו פורחים. בישראל יש עבודה למכביר, אין מובטלים. "אנחנו לא ספרד ולא יוון, אנחנו פלא עולמי" אמר
יובל שטייניץ עושה-דברו, כדי לחזק את השקר. "גן עדן" אמר מנהיג דגול וישר-דרך בשם
אביגדור ליברמן.
הניהול הכלכלי של המדינה הניהול הכלכלי של ישראל, מפולת של כישלונות, בזבוז כספים ויוקר מחיה, פלוס מיסים שאין להם אח ורע באירופה ובאמריקה - מתנהלים כמו משחק בינגו במוסד לחולים מנטאליים. עליות מחירים בכל תחום: השלטון מבזבז והאזרח משלם את הבזבוזים.
יותר ויותר הפכנו לארנק הפתוח של הליכוד, מכשיר ההישרדות של ביבי והשטיח הקרוע שעליו צועד ראש הממשלה למשרה הבאה: מחירים עולים ללא סוף - דלק, חשמל, שכר דירה, דירות, אוכל, ארנונה, מים, מעונות, צהרונים, פשוט הכל. איך יפרנס אדם את משפחתו אם עליו לפרנס כל חודש ועוד ועוד את הבזבוזים של הממשלה הכושלת?
להטיל מיסים על העשירים? לא בבית ספרנו, ביבי ועשירי ישראל הם משפחה סגורה ומלוכדת שאי-אפשר לפגוע בה, אי-אפשר לקבל ממנה כסף עבור מדינת ישראל, רק לתת לה ליהנות מאוצרות הטבע של ישראל - כימיקלים, פוספטים, גז ומה לא? שחברת טבע תשלם מיסים? מה פתאום? כולם אוהבים את המדינה, אבל יש כאלה שמשלמים יותר.
השקר הגרוע מכולם אי-אפשר להחליט מה גרוע יותר, אבל ברור שבין שאר המרעין בישין שהביאה עלינו הממשלה היוצאת, אחד הגרועים הוא השקר על מצבנו הכלכלי ה"מזהיר".
הפערים גדלו, מקבלי שכר דמיוני מצויים בכל מקום, עובדי הנמלים וחברת החשמל, מנכ"לי חברות ציבוריות מגיעים לגאות שבינה לבין המצב האמיתי אין דבר וחצי דבר. השקרים גדלו ועימם ההוצאות הנדרשות מכיסינו. מדינת הפלא של נתניהו ושטייניץ לא יצרה צמיחה, לא מקומות עבודה, לא שלום ולא תקווה. היא יצרה חובות. כמו למשל החוב של חברת החשמל, שמתנהגת בדיוק כמו ממשלת ישראל - מבזבזת, צוברת חובות ומעלה את המחירים.
השקרים האחרונים של ממשלת ביבי: לא נעלה מיסים כי כבר העלינו מיסים. נקצץ בהוצאות הממשלה ועוד כהנה וכהנה אגדות הברון מינכהאוזן - גיבור ספרותי מן המאה ה-18 באירופה שהפך לסמל השקר והבדיה - אמורות לשכנע את העדר שממשיך להאמין לכזבים כה שקופים. הרעיון שיש עוד אנשים בישראל (יש כבר פחות) שימשיכו לתת קול בקלפי לאותה חבורה, הוא רעיון עוועים שיעלה לכולנו ביוקר.
