נשאלת השאלה - ולמה הם כבר לא על המפה?, או יותר נכון מדוע הם על המפה רק באורח זמני?. פוליטיקה זה מקצוע, פוליטיקה זו מורשת, אי-אפשר לחתן תינוק בן יומו, אי-אפשר לבנות מפלגה ביום. מפלגה בונים על פני שנים, עשרות שנים.
ליברמן בנה מפלגה גדולה מכלום, אך הוא הסתמך על חומר גלם חדש, מתרבות חדשה, חומר גלם אשר היה צריך מעבר מחושך פוליטי לאור פוליטי, וליברמן הובילו מחושך לאור, ופורש בהדרגה בשיא, לאחר שהביא להם את האור.
שס היא סניף של אגודה מחד, וקמה על-ידי אנשים מאוד מאוד חכמים, אשר לא היו צריכים להתאים עצמם לשיטה, כי הם התאימו את השיטה אליהם, זאת בגלל חוזקם האינטלקטואלי ומנגד החולשה של המערכות הפוליטיות שהיו אז בשלטון.
אמסלם, לו היה נכנס, היה אולי בונה משהו ולכן ראוי להקטין את אחוז החסימה חלילה לא להגדילו, כי אחוז החסימה מנציח את הישן, את הרע, מונע מ-START UPS להתגבש – ואנו ארץ ה-START UPS רק לא בפוליטיקה. אם אין לך ייחוס, אינך יכול לפתוח START UP פוליטי כאן. וחבל. כולנו מפסידים.
ולפיד, עם כל ה"מעברה" שיכניס לכנסת, איש איש משכמו ומעלה, ממגון דעות וממגוון מקורות – אך ללא מוסדות עם מסורת, ללא מסורת של אחריות הדדית, ללא החוכמה הפוליטית והאנושית של אביו טומי ז"ל, עם שלטון יחיד - עם כל העגלה הרעועה הזו הוא יצטרך לקבל החלטות שהן ברומו של עולם, בנושאים רבים עקב הסודיות הוא לא יכול להתייעץ. זאת עבודה שלא הוא ולא אף אחד מחבריו/חברותיו הוכשר להם, (אלא במידה מסויימת יעל גרמן) ולאיפה כל הדבר הזה יילך?.
זה כמו ילד שזוכה בכוכב נולד, הוא מוקסם מאור הזרקורים ומההצלחה האלקטוראלית, אבל אחרי שנה מוצאים אותו בבית משוגעים או במוסד גמילה, המעברים האלה חדשים מידי, מכונת אינטרנט יכולה להחליט איך אני אצביע, אך מכונות אינטרנט עדיין לא מחליטות על מלחמות, לא נערכות לרעידות אדמה, ולא מחסנות מפני "סכין בגב" שכה נפוץ בפוליטיקה ודאי בשלטון דיקטטורי של המפלגה הזו בו אין כל מפלט אחר לתסכולים אלא "סכין בגב".
מדאגה לחרדה הדאגה המובנת של
יאיר לפיד אתמול בהבינו את גודל האחריות, תהפוך
חיש קל לחרדה פוליטית, חרדה בה לא מקבלים החלטות. ה"מעברה" תתקומם, כל הגוף האמורפי וחסר ההגיון הזה יתפרק לרסיסים, וכל התקווה של שינקין וצפונה – שוב תרד לתחתונים.
יאיר לפיד, ירה גבוה מידי, הרבה הרבה גבוה מידי, מאותו גובה אליו הוא טיפס, הוא גם קרוב לודאי יתנפץ פוליטית אל הקרקע. הוא היה צריך להסתפק בח"כ אחד או שניים בקדנציה הראשונה, אבל אצה לו הדרך, מכשולי הענק מפוזרים על פני כל המסלול, סופו הקרוב של החלום מאד ברור, ויפה עשה ראש הממשלה, כאשר נתן ללפיד להחליט את ההחלטה הראשונה – קח שיווין בנטל ומעמד ביניים ובוא נתחבק.
לדעתי, אפשר כבר לשמוע את קולות השבר, לדעתי אין כל עתיד ליש עתיד.
