היום, כשמישהו אומר "לפיד לחוץ", הוא מתכוון שלפיד עומד להיות שר החוץ. האם כך גם הובן צמד המילים הזה לפני שבוע? ודאי שלא. מה הכשיר את לפיד להיות שר חוץ בשבוע האחרון? בואו ננסה לבדוק.
1. הוא יצא השבוע מספר פעמים החוצה מביתו, וזה חשוב לשר חוץ.
2. איזה מפגין העיר לו, אז לפיד קרא חוצפן וזה חשוב לשר חוץ.
3. החתולים נכנסו הביתה, הוא אמר קישטא – החוצה – וזה שר חוץ.
4. הוא אכל פרי ואשתו צעקה מהמטבח, יאירק'ה תשטוף אותו, הוא לא רחוץ – שר חוץ.
5. ואחרי שהוא זכה בבחירות הוא אמר למאמן הג'ודו שלו, לך תכבה את האינטרנט בארץ, הוא כבר לא נחוץ – וזה שר חוץ.
בקיצור, חמש סיבות טובות למנות את
יאיר לפיד לתפקיד שר חוץ.
ומה הן סיבות הנגד?
1. הוא אף פעם לא היה חבר כנסת, ואפילו לא עוזר פרלמנטארי.
2. אין לו בגרות ואפילו לא דוקטור, הוא לא יכול להתקבל לתפקיד מזכיר שני בשגרירות, אז שר חוץ הוא יהיה?
3. הוא לא היה אף פעם שר.
4. הוא אפילו לא היה שרה אף פעם.
5. הוא בעד שינוי השיטה, הוא בעד ששרים ייבחרו על-פי הכישורים ולא על-פי הקשרים.
בקיצור, יש לנו דילמה רצינית - חמש סיבות מעולות בעד, וחמש סיבות מעולות נגד - אז חייבים ללכת לפשרה אחת מיני אלה:
1. שיהיה שר בלי תיק במשרד החוץ, ילמד ואחרי שנתיים אם יעבור את הבחינות ימונה לסגן שר החוץ, ובקדנציה הבאה, יחד עם כינוס הוועדה לגיוס החרדים – הוא יתמנה לשר החוץ לתקופת ניסיון.
2. שיהיה סגן ראשון לראש הממשלה ושר בלי תיק.
3. שיהיה סגן שני לראש הממשלה ושר בלי תיק.
4. שיהיה שר התרבות והספורט – בנושאים אלה יש לו ניסיון.
5. שיוקם משרד לעיתונות, שיעסוק בעיקר ברגולציה, וילאים את
מועצת העיתונות – ולפיד יהיה שר העיתונות – גם בנושא זה יש לו ניסיון.
אז מה היה לנו? חמש סיבות נגד, חמש סיבות בעד, וחמישה מינויים אפשריים על-מנת לגשר על הפערים. מה רע?
אגב, כדאי למנות את כל השרים של "יש לפיד" לתפקידים של שרים בלי תיק וסגני שרים, לפחות לשנתיים – הם חייבים ללמוד, ורק בתום שנתיים המוצלחים שביניהם יקודמו. ואם צריך להגדיל את שולחן הממשלה, מה הבעיה, הנגר שיביא את כל הכיסאות החדשים, ירחיב גם את השולחן.
