בין ישראל לאיסלאם יש סכסוך דמים, למוסלמים בישראל חסומים כמעט כל מקומות התעסוקה, למעט תעסוקות של חוטבי עצים ושואבי מים. אלה עובדות חבריה.
יש בודדים שמתקדמים ברפואה, בפוליטיקה, באקדמיה, אך אפשר לספור אותם על כפיים ספורות.
ויש כאן אנשים שבאו מאירופה, וכנראה שכחו את הלקח המרכזי. הם מסתירים את האמת מעצמם, ואילו מנגד, יש כאן מזרח תיכוניים אשר מתמודדים עם האמת.
כפי שאין מוסלמים בבית הנשיא כפי שאין מוסלמים בבית ראש הממשלה, כפי שאין מוסלמים בשום מקום רציני במדינת ישראל, גם לא יהיו מוסלמים בבית"ר ירושלים מה לא תקין בכל הסיפור הזה?
מדוע שבית"ר ירושלים תהיה טובה יותר מבית נשיא המדינה, מבית ראש הממשלה וממשרד הביטחון?
הרי יש סכסוך דמים, לסכסוך הזה יש משמעויות קשות, מדוע שהפתרון יבוא מבית"ר ירושלים דווקא? מדוע שיבוא מהעיר שעשרות ואולי מאות מבניה ובנותיה עלו באש רק לפני שנים מספר באוטובוסים עשנים ובמסעדות עשנות, כאשר המרצחים היו שליחיו של אללה אל המוסלמים?, ונשיא עוד מאיים עלינו שהם ימשיכו!!!
זה נכון, חובה לברור נכון את המילים, אסור להסית לגזענות אבל מותר להיות גזען, ודאי שמותר להיות גזען נגד פרטים מעם אשר חלק ניכן מבניו תומך ברצח, תומך בגירושינו מפה, תומך בהרג ילדים באוטובוסים עשנים.
נגד החרדים אחינו לחיים ולמות מותר להיות גזענים, טומי לפיד ז"ל יכול היה לומר "ממשלה בלי חרדים", ולפרסם את זה בעיתונים ובכל מקום ולאוהדי ביתר ירושלים אסור לומר "בית"ר בלי מוסלמים"? למה מה ההבדל? ודאי שיש הבדל אבל לכיוון ההפוך, בדרך כלל אנשים אוהבים את האחים שלהם ושונאים את שונאיהם, רק כאן איזה טמטום אחז אותנו, ורבים רבים התהפך להם השכל.
ולגופו של עניין יש מוסלמים ויש מוסלמים, יש ישראלים בני דת האיסלאם שהשלימו עם היותם מיעוט במדינה היהודית, ועימם עלינו ליצור שותפות משרוך נעל ועד קודקוד, ויש כאלה המצפים לראותנו בים – ועליהם נאמר – על דאטפת אטיפוך וסוף מטיפייך יטופון. מי שהטביעני אטביעו וסוף מטביעיי לטבוע.
אינני מטיף לגזענות אך אני גזען בהיבט הצר של תיעוב ושנאה יוקדת לקמים להשמידני, ואני אוהב את אחי ורעי – בלי תלות בכובע, בזקן ובשאר הסממנים ששימשו את הנאצים על-מנת להרוג כמעט את כל משפחתי.