ה"ערך" הזה ששמו בית"ר ירושלים היה מטופל מזמן במדינה דמוקרטית הגונה באופן קשה ונחרץ. זוהי קבוצת כדורגל (בעבר הייתה לה גם אחות סוררת נוספת בליגת הכדורסל הבכירה שהמפורסם שבין מעלליה הוא האגרוף שהעניק אותו בריון ג'ק אייזנר לשחקו הפועל ת"א רמי גוט, שהפך את האחרון לחצי "צמח" בעוד האוהדים הפראים של בית"ר שואגים משמחה ומעודדים את ביריונם) שרק שנאה, אלימות, גזענות, אפליה ופוליטיקה מלוכלכת היא הביאה לקרבינו.
סיפור הגזענות האנטי מוסלמי של אוהדי ומאמן בית"ר י"ם, הזכיר לי השבוע נשכחות משנות ה-70 המוקדמות. באותה תקופה היינו ילדים רכים עת עלה לארץ בן משפחתנו מרומניה. הוא היה אדם טוב ושקט וכמובן שחקן כדורגל מעולה שהספיק לשחק בליגה ובנבחרת הרומנית (זו ששיחקה ב"מונדיאל" של שנת 1970 במכסיקו). שמו היה רלו קופרמן. רלו (היום בעסקי נפט ברומניה) סיפר לנו בשמחה כי כבר מצא לו קבוצה והוא היה אמור לחתום בבית"ר י"ם. אך אז באה המהלומה הראשונה שלו כ"עולה חדש".
האיש הזה - שהקומוניזם הרומני ראה בו "יהודי קפיטליסטי" ושמח על שיגורו לישראל, קיבל סירוב מקבוצת בית"ר י"ם על-רקע פוליטי עקום: מאחר שהאיש עלה לארץ ממדינה קומוניסטית הרי שבבית"ר הלאומנית והימנית הוא לא יוכל לשחק!. זה לא היה סתם ערבוב של פוליטיקה בספורט אלא טמטום פוליטי ושנאת אחים. ולכן, מי ששונא את אחיו רק משום המשטר בארץ מוצאם (שאינו תלוי בהם...) הרי שבנקל ישנא זרים וסתם אחרים ועוד מוסלמים, שכנגדם כיום יש גם "מצווה" להכפישם.
הרבה שנים עברו מאז. רוב קבוצות "הפועל" פורקו והפכו "לעירוני", "מכבי" מזמן כבר לא שייכת ל"ליברלים" ו/או לליכוד, הכדורגל והכדורסל הפכו למקצוענים והפוליטיקה הוצאה מהם ובכדורגל הישראלי כבר קיימות קבוצות יהודיות רבות עם שחקנים ערבים (גם ב"נבחרת הלאומית") ואילו בקבוצות הערביות - שעלו ונסקו בעשור האחרון , משחקים שחקנים יהודים ואף מאמנים שם מאמנים יהודים. אבל בית"ר ירושלים לעולם נשארת אלימה וגזענית. הזמן לא רק שלא עושה שם את שלו אלא קהל הפרחחים של הקבוצה הזו רק מתחזק וחונק את קבוצתו בחניקה של "חיבוק דב".
זו הקבוצה שהייתה ונותרה סמל האלימות והשנאה בכדורגל הישראלי - מהימים שהם שרפו את האצטדיון בפ"ת והרסו את אצטדיון "בלומפילד" ביפו, ועד לימים אלה ממש. כאשר קבוצות אחרות מואשמות באלימות הרי שבושה אוחזת אותן ואת אוהדיהן אבל אצל בית"ר ירושלים - עם הראש הפוליטי והגזעני העקום, האשמה באלימות קשה היא רק מדליית זהב עבור אוהדיה הגו'נגליסטים.
זו הקבוצה שככל שיתר הקבוצות נלחמות בגזענות הרי שהיא רק מקצינה אותה ולכן לא פלא היה שהכהניסטים של "עוצמה לישראל" יצאו לחפש ב"בלומפילד" היפואי את בוחריהם במשחק שבית"ר י"ם שיחקה שם נגד הפועל ת"א. יתכן שיטענו כי "בכל אשמים האוהדים" אבל במקרה של בית"ר י"ם האוהדים הם הקבוצה ואילו ההנהלה היא על תקן "מייעצת". את המאמן הזה -
אלי כהן שמו, צריך להעיף על גזענות בדיוק כפי שנקטו התל אביבים נגד קפטן מכבי ת"א בכדורסל לאחר שהלה פגע גזענית בשחקן נוכרי מאירופה. אין להותיר הבדלים ופערים בין גזענות לגזענות. כל גזענות היא מתועבת. ובמיוחד כנגד אלה שהם הילידים בארצנו.
אילו במדינה אחרת אוהדי קבוצת ספורט היו מתבטאים גזענית נגד מוסלמים, יהודים או שחורים השלטון היה נוקט יד חזקה נגד הקבוצה ומתעלם מהתירוץ ש"האוהדים אשמים". הכתובת צריכה להיות על הקיר משום ששנאת הזר בספורט היא ביטוי לבאות ומי שחפץ בדוגמאות אז בבקשה: באוסטריה ניצוצות האנטישמיות והנאציזם הראשונים החלו בהתגרויות ובגזענות האלימה של אוהדי כדורגל אוסטרים נגד קבוצת הכדורגל היהודית הכ"ח וינה. ואילו בגרמניה הרי שמעטים יודעים כי תחילת חוקי נירנברג החלה בחקיקה שכדורגלנים יהודים אינם רשאים להופיע בקבוצות גרמניות.
כדי ללמד לקח את האוהדים הללו לא מספיק לקיים משחק ללא קהל בבית - מול בני סכנין. את הקבוצה הזו צריך להוריד ליגה או לפרקה ולהרחיקה לשנה לפחות מליגת הכדורגל הבכירה ואח"כ נראה אם הגזענות של אוהדיה לא תרד. מי שלא מבין - עשרות שנים דרך הראש, יבין תוך שנה אחת דרך הרגליים, תרתי משמע.
