חובתו של הרמטכ"ל לשמוע

בעוד אל"מ ארז וינר מלקק את פצעיו מהדחתו על-ידי הרמטכ"ל בני גנץ, נחתה עליו אתמול מכה נוספת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, קבע שתיפתח חקירה פלילית נגד הרמטכ"ל בדימוס גבי אשכנזי ונגד עוזרו לשעבר, אל"מ ארז וינר, כזכור הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, החליט להדיח את אל"מ ארז וינר, עוזרו של הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל.) גבי אשכנזי בעקבות דוח מבקר המדינה בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הרפז". יש לציין כי בדוח נמתחה ביקורת קשה על אל"מ וינר בשל חלקו בפרשה. עוד הוצג בעיתונות מכתבו של וינר אל הרמטכ"ל, לאחר הפגישה בין השניים, ממנו עולה כי ההדחה בוצעה מבלי להעניק לוינר את הזכות להישמע, למרות בקשתו המפורשת. להחלטת הרמטכ"ל שתי פנים - פן מהותי ופן פרוצדוראלי. מבלי לדון בצדקת הפן המהותי - ההחלטה להדיח את הקצין על נימוקיה, הנשענים על דוח המבקר, ברצוני לדון בצד של הפן הדיוני - הליקוי הפרוצדוראלי בדמות טעות הרמטכ"ל מלהעניק לאל"מ וינר את הזכות הבסיסית להישמע בטרם פגיעה - זכות הטיעון. הכלל מטיל לפתחה של הרשות חובת שימוע ומקנה, מנגד, זכות טיעון למי שעשוי להיפגע באמצעות ההחלטה, זהו מבחן הפגיעה. הזכות נסמכת על מבחן זה, אשר נקבע עוד בראשית ימיו של בית המשפט העליון (בפרשת ברמן)°, היא נמנית על כללי הצדק הטבעי וכשמה מהווה מושכלות ראשונים של צדק. כפי שהודגש פעמים רבות, זכויות האדם אינן עוצרות בשערו של המחנה הצבאי בכלל ובשעריו של מחנה מטכ"ל (הקריה) בפרט.

גנץ פגע קשות בוינר

לכל הדעות, החלטת הרמטכ"ל להביא לסיום הקשר שבין צה"ל לבין אל"מ וינר מהווה פגיעה קשה באחרון. באופן בו בוצעה ההחלטה, היה כדי לחסום למעשה את זכויות האדם של הקצין ולהותירן מחוץ למחנה. יש להדגיש, ההחלטה מהווה תגובה פיקודית, תוצר של הליך פיקודי, שהינו הליך מנהלי לכל דבר ועניין. ככזה מחייב ההליך הענקת מספר זכויות בסיסיות ובמרכזן זכות הטיעון. זאת, לאור אופיו הפוגעני של ההליך הפיקודי ובשים לב לסנקציות העומדות לרשותו של מי שיזם אותו. יהיו חמורים ככל שיהיו המעשים המיוחסים לקצין, תהיה תוצאת ההליך הפיקודי ברורה לגורם המחליט ככל שתהיה - אין באלה, ואין גם בנימוקים הגיוניים נוספים, כדי להביא לשלילת זכותו הבסיסית של כל חייל או קצין, ככל אדם אחר, אזרח או שאינו אזרח, להישמע כדבעי ולנסות לשכנע בצדקתו את מי שמופקד על עתידו, החייב לקיים את החובה האלמנטארית הזו בנפש קולטת וחפצה. למרבה הצער, לא כך היו פני הדברים בעניינו של אל"מ ארז וינר.