אין שמחה כמו שמחה לאידו של פרס

אני רוצה להכניס את כולנו לחלום של שמעון פרס בלילה שקדם ליום הבחירות. לא, לא הייתי לו בחלום, אבל אפשר לתאר על-פי התנהגותו של האדם ביום מה הם חלומותיו בלילה. החלום של פרס לא היה חלום בלהות. זה היה חלום טוב. הוא חלם ש"יש לפיד" מקבלת 22 בנדיטים, שלי מקבלת 18, מופר לחלוטין האיזון הבין-גושי, וביבי הולך הביתה. הוא חלם על רגע ההתעלות בו דיווח כל העולם שבגלל ביבי תתחדש האינתיפאדה. זה היה כיף גדול לאיים על עם-ישראל עם אינתיפאדה חדשה. המטרה מקדשת את האמצעים. ועתה, עם הבובה לפיד בראשות הממשלה, ושלי מוחה ממנו את אגלי הזיעה, אין סיכוי לאינתיפאדה. כולנו נהיה על החוף, כלומר בהתחלה נהיה על החוף ואחרי כן כולנו נשחה חזרה לערש מולדתנו - ורשה, צנעא. המים לא קרים עכשיו במיוחד. 10 מעלות, לא 0. החזקים ישרדו. אפשר לאכול גם דגים. דגי ים הרבה יותר בריאים מדגי בריכה. ואז התחילו הקוקטיילים לזרום בחלום. כל השגרירים הזרים הגיעו ללשכה לברך, לבושים בחליפות ובמקטורנים, טלפונים מכל העולם, הנשיא אובמה לא חיכה לרגע, ודאי לא המתין לתוצאות הסופיות שלוקח להן כמה ימים להתגבש. כולם דיברו על אופק ועל חזון, האיחוד האירופי שלח מברק תנחומים לקברו של הרצל, והשמפניה נשפכה כמים. פרס נעמד לברך, היין כבר הגיע לו למוח. "רבותי וגבירותי, ליידיס אנד ג'נטלמנס, מאדאמס אנד מיסיה, סיידי וסאדתי. בשנת 1995 חטף השותף שלי יצחק רבין כדור בגב מידי מרצח שפל. מאז אני בדיכאון, השלטון לא יצא לי מהידיים. הערב, הערב קרה מהפך, הערב נולדתי מחדש, הר הבית בידינו, ועכשיו נוכל להיפטר ממנו סוף סוף". כל השגרירים מוחאים כפיים, השגריר האמריקני מגיב בכמה מילות ברכה. הוא מברך את פרס על שנות העשייה הרבות שלו ועל אלה שעוד נכונו לו, כולם "דופקים" עוד ועוד כוסיות. אבל כל חלום מסתיים ומגיע יום הבחירות ולאחריו מוצאי הבחירות. מסתבר שאמנם הקול הצף ציפצף, אך הוא ציפצף רק באורח חלקי, והוא גם אכל לשמאל נתח לא קטן. האיזון הבין-גושי, לשמחת כולנו, לא הופר. הנשיא פרס חוזר לדיכאון. איך אמרנו בכותרת, אין שמחה כמו שמחה לאיד.