את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק

במוצאי שבת נכחתי במסיבת הניצחון של מפלגת "יש עתיד" באולמי "חצר נצר" אשר בקיבוץ נצר סירני. למען הגילוי הנאות אומר כי הנני נמנה עם תומכיו של יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד" בעיר בית שאן. את יאיר לפיד הכרתי בכנס פוליטי אשר ערך בקיבוץ אפיקים ושם ראיתי משהו אחר, משהו חדש, פוליטיקה חדשה. כל אשר אמר הרגשתי כמדבר אליי אישית ופשוט מנגן על מיטרי הצרכים שלי ושל כל אחד במדינה. האמנתי לו, כן האמנתי לו כי שבעתי מאנשיי שררה שביום לאחר היבחרם שכחו את תומכיהם. האמנתי לו כי באמת חשובה לו המדינה ואזרחיה, והם פשוט באו לשנות. אהבתי גם את הרוח צעירה והרעננה שמביאה איתה מפלגת "יש עתיד". לאחר הכנס בחנתי את מצעי המפלגות ופשוט נוכחתי לדעת כי למפלגת "יש עתיד" יש את המצע הכי רלוונטי שנוגע בכל רבדי החברה. האמונה בדרך סחפה אחריה את כל האנשים להצביע עבור יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד" להיות הפה שלהם בכנסת ישראל. זה לא מובן מאליו ש-53 חברי כנסת הלכו לביתם. העם אמר את דברו -"התחילו לעבוד בשבילי". זה התבטא ב-19 המנדטים שהראו כי העם נתן את אמונו בנבחרת של ווינרים המפיחים תקווה בהמונים כי כן ניתן לשנות, כן ניתן לעשות גם אם יקח כמה שנים. במוצ"ש ה-2.2.13 נכחתי במסיבת הניצחון של מפלגת "יש עתיד" ושם ראיתי יופיה של החברה בהתגלמותה את הנכה בכיסא הגלגלים, את בני העדה הדרוזית והערבים הישראלים, את נכבדי העדה האתיופית, את נציגי המגזר הרוסי ואת החברה הצעירים אשר קולם לא נסקר בסקרי דעת הקהל. ראיתי ישראל אחרת, ראיתי ישראל צועקת לשינוי. ראיתי את הדור הצעיר אשר מאמין כי ניתן וצריך לשנות את פני המדינה. ראיתי חבורה של ווינרים שמראים משהו אחר: יעקב פרי מחצצרץ בחצוצרה כל הערב, הרב שי פירון על גיטרה ומתופף על תופים ויאיר לפיד שר משירי הביטלס. שם הבנתי את המושג של ביחד, של התקווה, שאת המנגינה הזאת חייבים להמשיך למען אחדות מדינתנו, למען עתיד ילדינו, למען פוליטיקה אחרת וחדשה, למען זכותינו לגדול במדינתנו ללא שנאה אלא באהבה ביחד, שם ראיתי את מדינת ישראל היפה. את האמונה באדם בדרך ובחזון לעם ישראל יפה יותר. הרצל, החולם הגדול, פרסם את ספרו הראשון "מדינת היהודים" בפרואר 1896, בהשפעת משפט דרייפוס, ובו הוא התווה פתרון מודרני לשאלת היהודים. הוא הגדיר את הבעיה והבהיר כי הפתרון היחיד הוא הקמת מדינה ליהודים. בתקופה זו תפסו רבים מהיהודים במערב אירופה ובמרכזה עמדות חשובות בחיי הכלכלה והמדינה והשתלבו בתרבות הכללית החילונית. אך התעוררות הלאומיות, הלאומנות והאנטישמיות המודרנית הציבו סימני שאלה לגבי אופן הקיום היהודי, וגם היהודים התחילו, כשאר העמים, לגבש את הזהות העצמית. הציונות לגבי הרצל הייתה מסכת של אתגרים, הנוספים אל המטרה בסיסית של השגת מדינה ליהודים. הוא שאף להוליד באמצעותה אתוס חדש ולהקים חברה מודרנית ומתוקנת. הרצל לא היה רק חולם אלא גם איש מעשה. הוא היה המדינאי הראשון של העם היהודי בעידן המודרני שהצליח להפוך את הציונות לגורם פוליטי מוכר בעיני המעצמות. הרצל היה איש יחסי ציבור ממדרגה ראשונה, שידע להציב את העניין הלאומי היהודי במרכז הבמה הפוליטית הבינלאומית. חזונו של הרצל בדבר הקמת מדינה לעם היהודי אכן מומש, ואולם הרצל הנחיל לנו חזון לדורות, שכן, החתירה לשלמות מוסרית ורוחנית היא אינסופית. וכעת אנו רואים מנהיגות חדשה אשר שמה את מעמד הביניים וחוליה על סדר היום החברתי, את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק כי הינה נוגעת בכולנו בכל אחד ואחד מאיתנו האם יאיר לפיד יזכר כמשנה פניה היפים של ישראל ימים יגידו אך אין ספק כי הוא היחיד הפועל ע"פ חזון ובמסע לישראל יפה יותר חזון הוא מעוף לשנים גם אם יקח כמה שנים להופכו למציאות הרי זה מבורך ונקווה כי הפוליטיקה הישנה שלך התכחנות לא יכנס בשיקוליה של המו"מ לשינוי פני החברה בישראל