מה שמתרחש בימים אלה בבית"ר ירושלים אפשר לחלקו לשניים: האחד - המורשת החשוכה של מועדון זה - מבחינת אוהדיו, להפוך כל דבר רע (גזענות , אלימות, הצד המכוער של הפוליטיקה וכו') למופת נורמטיבי. השני - הפנמת גזענות, שקר ושטיפת מוח של החברה הישראלית לקרבם של האזרחים השטופים. לאחר שכבר כתבתי בעבר ונגעתי ב"ייחודיות" השלילית וההיסטורית של אוהדי בית"ר ירושלים אני מתכוון עכשיו לנגוע בהפנמת הסטריאוטיפים ושטיפת המוח בחברה הישראלית, עוד שפך של שמן למדורה הבית"רית בירושלים.
במחשבה שנייה יתכן שדווקא מאמן בית"ר י"ם -
אלי כהן, רצה לבטא מעין "מתינות" אך משום פחדו מאימת הקהל הבית"רי שלו הוא נגרר לגזענות אנטי ערבית ומוסלמית במישור הישראלי. למעשה, מיכאלי כהן יודע שאסור לכרוך ספורט ופוליטיקה בין יהודים לערבים/מוסלמים, שהרי שני בניו מככבים בקבוצה ערבית - מוסלמית בעיר כפר קאסם. במקום לומר ש"יש בעיה עם ערבים ומוסלמים בישראל" היה צריך אלי כהן להדגיש יותר היסטורית את ההתנהגות האצילית של המוסלמים בברית המועצות לשעבר (כל ארצות אסיה המוסלמית התיכונה והקווקאז) ובראשן אוזבקיסטן ואז'רביזאן ואת היחסים הטובים ששררו בין המוסלמים האירופאים של בוסניה - הרצו גבינה ואלבניה ליהודים שחיו שם.
אלי כהן היה צריך לעמוד יותר על כך שכמו שהערבים הנוצרים היו נוחים ליהודי המזרח לעומת הנצרות האירופאית (במיוחד הקתולים) כך היה יחס המוסלמים האירופאים חיובי יותר ליהודים משכניהם הנוצרים. האימפריה הטורקית קלטה את מגורשי ספרד ופורטוגל ואילו בבוסניה - הרצוגבינה ובאלבניה לא מיררו את חיי היהודים כפי שעשו זאת השכנים הנוצרים מרומניה, הונגריה, איטליה ובמיוחד קרואטיה ואוסטריה. ואילו מאותה צ'צ'ניה - שממנה הגיעו שני שחקני החיזוק של בית"ר ירושלים, אפשר ללמוד פרק בהלכות "חסידות אומות העולם", שאינני יודע אם היא מוצגת ב"יד ושם". הצ'צ'נים קלטו לתוכם את ניצולי השואה שברחו לתוך בריה"מ לשעבר מהחיה הנאצית ולימים סייעו גם ליהודים שברחו מהסטאליניזם.
בהצלות אלה (בתוך בריה"מ לשעבר) השתתפו גם מוסלמים אזרים, אוזבקים, טגי'קים, טורקמיניסטנים, קזחים וקיריגים. עד היום - ללא קשר למה שמתחולל במזה"ת, החיים היהודים הרוחניים מטופחים לתפארת באסיה התיכונה המוסלמית ובקווקאז המוסלמי - לעומת גלי האנטישמיות במדינות הסלאביות - נוצריות בבריה"מ לשעבר, ובראשן אוקראינה ועל כך יכולה להעיד תנועת חב"ד (הם גם יכולים להעיד איזה יחס הם מקבלים בבניית מוסדותיהם במרוקו ובתוניסיה הערביות והמוסלמיות).
מה שמעוללים בריוני האוהדים של בית"ר י"ם לשני הצעירים המוסלמים עלול לחזור כאש הבומרנג נגד יהודים ויהדות במדינות מוסלמיות שלא ידעו מעולם מהי אנטישמיות, גם כשהלחימה הציונית- פלשתינית הייתה בשיאה. אי הכרת הטוב הזו עלולה להביא "הכרת הרע" עם שפך דמים, חס ושלום ואת זה היה צריך לחדד אלי כהן המאמן בדרשה לפני חניכיו ולרומם את רוח שני שחקניו החדשים. אבל במקום כל זאת הוא גמגם שני משפטים שרק הזיקו יותר.
אבל באמת למה נלין כאן רק על אלי כהן ואוהדי בית"ר? מאז בוא הציונות - ובמיוחד לאחר הקמת מדינת ישראל , הצליחו בארץ הזו להרוס בכל העולם את גשרי השלום והאחווה שעדיין היו קיימים עם הערבים ובמיוחד עם האיסלאם הלא ערבי. לפני הקמת המדינה הערבים המרוקאים נישקו את ידי חכמי ישראל שם ואילו היום יוצאי חלציהם מכים יהודים תמימים בצרפת ובבלגיה. עד כיבוש השטחים ב-1967 שמרו הערבים על כל קבר של גדול ישראל וראו בו קודש קודשים אך כיום הם משתלחים בקברים הקדושים שלנו - ובראשם קבר יוסף בשכם, משום שהמתנחלים יצרו זיהוי קברים אלה עם הכיבוש ולא עם הקודש. פרשת ה"משט הטורקי" כאילו מחקה יותר מחמש מאות שנות סובלנות טורקית כלפי היהודים והיהדות ואילו באמריקה, באירופה וכמובן באסיה ובאפריקה המוסלמים אינם מבדילים בין ציונות ליהדות. ועכשיו השיגעון הגזעני של בית"ר י"ם מאיים - חס ושלום, להבעיר גם את קיני הסובלנות האחרונים של האיסלאם באירופה ובאסיה התיכונה.
הכל מתחיל וניגמר בבורות חינוכית וגזענית המציגה את הנצרות ה"לבנה" והאנטישמית כ"ידידת ישראל" ומוחקת את ההתעללות ביהודים במדינות "נאורות" אלה ואילו את האיסלאם ואת הערבים מציגה בורות מכוונת זו כאויבי היהדות לעולמים. את התיאוריה הזו הביאו אלינו הרצל וז'בוטינסקי ומדינת ישראל הפכה אותה לליב"ת חיים ממש שמאחוריה התאבדות יהודית. הצעירים הללו - שמקללים את שני הצעירים בהצ'צ'נים, הם פרי באושים רקוב של גזענות ישראלית פרו מערבית ואנטי מזרחית שמי שאשם בה אינם רק הצעירים עצמם אלא משרד החינוך הישראלי לדורותיו וכל ההנהגה הישראלית והציונית.
