תרשו לי לפתוח בגילוי נאות. כן, דבררתי את הגברת נתניהו, זה היה לפני עוד מעט שנתיים ולמרות שעבדתי עבורה אינני מבאי ביתה. כן, כמו אז כך היום התייצבתי כקול שפוי מול השנאה שאתם מפגינים נגדה. כפי שכתבתם לפני כשנתיים כך בטוח תגידו ותגיבו. עכשיו, "שהתקרנפתי" ו"חציתי את הקווים" והמבריקים ביניכם יכתבו איך העזתי כשהתייצבתי להגן על הגברת
שרה נתניהו.
אז כמו גם היום התביישתי בעוצמות הארס והשנאה שאנשים מפגינים כלפי אישה, אימא ורעיה. בפעם הקודמת הייתה המתקפה מתוזמנת על-ידי אנשים רעים על כך שהגנה בגופה על אביה, שמואל בן ארצי ז"ל מידיה של עובדת מתעללת ומאז שלשום מצאתם סיבה נוספת להראות כמה רוע יש בטבע האדם. אני מחפש את המילים כדי להגיד לכם כמה צביעות וכמה ארס יש במילים שלכם.
הגברת נתניהו לא בחרה בפוליטיקה, הגברת נתניהו בחרה לחיות ליד איש ציבור נבחר היא לא סוחרת בסמים ולא משלחת "חיילים ממשפחות" פשע לבצע פיגועים אזרחים ולכן היא זכאית להגנה מפני מפלצות שכמותכם. אז למה זה מגיע לה? למה זה מגיע לנו שאין כאן אחד שעוצר לחשוב לרגע שאולי מהצד השני יש בן אדם. איך אנחנו מרשים שכל עיתונאי זב חותם ירשה לעצמו לשחרר את חצובות לשנו כנגדה או כנגד כל אדם אחר.
אתם יושבים לכם באולפנים ממוזגים, חושבים שהשמש זורחת לכם מהתחת וזאת אחרי שקבוצה נבחרת של מעצבי שער, לבוש ואיפור עמלו שעות לעשות בכם את מה שהטבע לא נתן לכם. אתם מצקצקים על לבושה בעוד שהמראה שעל הקיר משקרת לכם. אתם מחייכים את החיוך הכול כך יודע הכול, חושבים שמותר לכם להגיד או להשמיע כל אמירה שטנית כנגד מבנה גוף או לבוש של אדם אחר. פעם חשבתם על
המאפר שלכם ומשכורתו? פעם חשבתם על נהג המונית שמוביל אתכם ומשלמים לו על הנסיעה 180 יום אחרי שביצע את משימתו.
לא, בוודאי שלא חשבתם כי אתם עסוקים בלהיות שנונים ומלאי מוטיבציה למצוא את ה"שנינות" הרגעית שתמלא אתכם בחשיבות עצמית. אתם יוצאים נגדה ונגד נפשה וגופה במילים שהם כמסרגות החורצות לא רק אותה אלא את כולנו. אין לכם כלום כנגד אמירה שלה או מעשה שלה כי אתם צריכים לעסוק בבגדיה. מאז ילדותי כנער עגלגל ויותר אשר כל חייו נלחם בעודפי המשקל אני יודע בדיוק מה חווה ילד, נער וחייל מעודף משקל.
אני הייתי שם בצד שלכאורה "החלש" - אבל זה בדיוק ההפך זה הכול שטויות, כי כשהורדתי 70 קילו הרגשתי הכי מוזנח בעולם נטול חן כולי עור ועצמות.
אני נעלב שהדיון כאן כל כך שטחי, שהדיון כאן לא ערכי ותרבות השטחיות חדרה כל כך עמוק לחברה שלנו. למעשה, התופעה המעצבנת שהתרחשה כאן ביום השבעת הכנסת מהרגע שהביאו בשידור את סוגיית השמלה התעוררה המקהלה המסיתה.
זו מקהלה באותם ערוצי הטלוויזיה אשר מובילים קו לא אמין בדיווחים שלהם על ראש הממשלה (וזה לא משנה אם אתם תומכים בו או לא - הדיווח הוא חד ערכי).
שם במגדלי הטלוויזיה הרי מדובר באותם "מובילי דעת קהל" אשר באופן שיטתי עסוקים בהובלת קמפיין השנאה. במקביל התעוררו להם כותבי הסטטוסים השנונים והעולצים, הציוצים המחודדים, והטוקבקיסטים המתמחים בדברי נאצה וכמקהלה עליזה רקדו ורמסו את כבודה.
לא היה כאן מפגש של עולמות כפי שקורה ביבשת הגדולה שאתם כה כמהים לדמות לה, אמריקה, בה "משטרת האופנה" פוגשת את הפוליטיקה מיידי יום. אבל כן, לא ביקורת אלה פרץ של תגובות אכזריות על גבול האנטישמיות. בתפקידי כדובר הסוכנות אני עוקב מקרוב אחר אירועים אנטישמים. ובשנאה שאתם כותבים ומפגינים כלפי שרה נתניהו אתם לא פחות ממפיצי השנאה כלפינו.
ושאלה נוספת לכל הצבועים, האם גבר היה זוכה להתייחסות כלפי הלבוש שלו? מיותר לציין שמרבית הגברים הישראלים רחוקים שנת אור להיות הדגל לפני המחנה המוביל אמירה אופנתית כל שהיא. שלא לדבר על החליפות הגבריות של חברי הכנסת או על דרכם לבית הנבחרים.
תמיד שמדובר בנשים אתם יורדים מהפסים ומתחילים להיות מפלצות. אז בא סוף השבוע ואתם תתענגו על עיתוני השבת שבטח גם שם יכתבו על שרה והשמלה.
עיצרו רגע וחישבו, אל תמהרו להטיל את כובד משקלכם על דברים פעוטים. ולך הגברת נתניהו תישאר עוד צלקת שאולי בבוא היום תגליד וימי ההיסטוריה לא תשפוט אותך על-פי המראה, אלא על מה שאני ראיתי בשעות המעטות איך עמדת כלביאה להגן על אביך. ממעשה זה אנחנו צריכים ללמוד. את מה שעשו ברשתות החברתיות עוד ילמדו במסגרת קורסים על האנטישמיות החדשה. שבת שלום.
