|
|
|
תאריך:
|
10/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
10/02/2013
|
| הייתכן שצבי טל ישמש כבורר? |
|
|
1 |
|
| |
בשל "תפארתה" של מערכת משפטית זו מגיעים לשופטים תגמולים מופלגים. בימי ממשלת קדימה שכר השופטים הוגדל ללא יחס נכון לתפוקת עבודתו של השופט והשכר הממוצע במשק. כיום שופט מתחיל משתכר כ- 35,000 ₪ בחודש בתוספת הטבות מיוחדות הנאמדות בכ- 15,000 ₪ בחודש. שופט בעל ותק של כ- 5 שנים עשוי להגיע לשכר של 40,000 ₪ בחודש בתוספת הטבות מיוחדות הנאמדות בכ- 25,000 ₪ בחודש, כאשר בפועל השופט מקדיש לצורך עבודתו הן בביתו והן בבית המשפט פחות מ- 150 שעות בשנה בלי להפחית את השבתון, ימי מחלות ואירועים שונים. חשוב לזכור כי שופטים אינם עובדים בימי שישי, שבת, חגים, פגרות פסח, סוכות (כ- 15 ימים) ופגרת הקיץ (מ- 15.7 עד 1.9) חופשות שבועיות (40 ימים), השתלמויות (20 ימים לפחות), שבתון (3 חודשים ויותר), מחלות, ועוד. שופטי ישראל עושקים את העם משכורותיהם גבוהות יותר משל שרי ממשלה ומספרם לפחות מאות ולא כעשרים. בנוסף לכך הם לקחו לעצמם שלא בהסכם הטבות נוספות כמו רכב ובנוסף הם מקבלים פנסיה של 90% כן 90 אחוז מהמשכורת לא חשוב כמה שנים הם עבדו - אין כאלו תנאים במשק חוץ מעבור השופטים. שכר גבוה במיוחד מקבלים שופטים בכירים יותר הדנים בהרכב של שלושה שופטים אך הם מתחלקים בעבודה ולא כל אחד בנפרד שוקל ומחליט כפי שהם אמורים היו לעשות, כי זה הרבה עבודה והם רוצים להרויח הרבה בלי לעבוד.
נוסף על כך יש נציב תלונות ציבור על שופטים המקבל שכר הרבה מעל מליון שקל בשנה עבור אי עשיה או ליתר דיוק עבור חיפוי על שופטים זאת עושים גם יתר עובדי הנציבות הכוללים גם סגן! בשביל מה צריך סגן?
למשל:לקח לתיק אצל השופטת דנה שידלובסקי-אור אשתו של שופט בית המשפט העליון תיאודור אור 24 עשרים וארבע שנים מתחילתו עד סיומו.תחילת הסיפור – התביעה בשנת 1989 וסיומו ב 2013. 9 תשע שנים לסיום הדיונים ועוד 15 חמש עשרה מסיום הדיונים ועד לכתיבת פסק הדין!. כל זה יחד עם העובדה שאת התובעים יצג עורך דין בעל יחוס במערכת המשפט הלא הוא לעו"ד עדיאל חשין אחיו של שופט בית המשפט העליון לשעבר מישאל חשין ובנו של שופט בית המשפט העליון זלמן שניאור חשין. כדי "לקצר" הליכים... התובעים נשלחו לבוררות להסכם פשרה – לא היה לשופטת זמן לטפל בתיק. בא בכוח עדיאל חשין תבע את המדינה על הנזק שנגרם לו בשל התמשכות ההליכים והמדינה מפצה אותו בסכום של 210,000 מאתים ועשרה אלף שקלים... את הפיצויים לנפגע מהקבלן לא ניתן לגבות כי בינתיים אותו קבלן פשט את הרגל. גאכן מערכת משפטית מפוארת. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
הציבור העשוק |
|
|
|
2 |
|
| |
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים:
1.בחשש מפני הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, שמא יהפכו להססנים ולנטולי יוזמה. 2. בחשש מפני שיבוש בפעולת המנהל ולריבוי תביעות סרק ואיבוד השקעת זמן ומשאבים. 3. בחשש מפני עיוות השיקול הדעת. 4. בחשש בדבר עומס כבד על הקופה הציבורית ומפני הצפת בתי המשפט בתביעות. 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין :
"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"... |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
3 |
|
| |
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים:
1.בחשש מפני הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, שמא יהפכו להססנים ולנטולי יוזמה. 2. בחשש מפני שיבוש בפעולת המנהל ולריבוי תביעות סרק ואיבוד השקעת זמן ומשאבים. 3. בחשש מפני עיוות השיקול הדעת. 4. בחשש בדבר עומס כבד על הקופה הציבורית ומפני הצפת בתי המשפט בתביעות. 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין :
"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"... |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
4 |
|
| |
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרניצת שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. השופטת דפנה אבניאלי בעבודת המחקר לתואר דוקטור הסתייגה מהחסינות המוחלטת שהוענקה לשופטים. טוב שהסתייגות זו באה משופטת מכהנת כך זוכה להתיחסות מה שהשכל הישר של כל אזרח אומר. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
5 |
|
| |
|
אנחנו ממערכת המשפט הפיראטים החדשים. אתם האידיוטים השימושיים. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מצפצף |
|
|
|
6 |
|
| |
|
הוא היה כזה שופט הגון. הוא ישב במשפטים פליליים. הופעתי לפניו לא אחת. הייתי סניגור מתחיל והעליתי טענות משפטיות חדשות והוא שיבח אותי גם בכתב וגם לפני המתמחה שלו:)........זאת היתה חויה להופיע לפניו. |
|
| כתובת IP: |
109.186.139.227 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עו"ד יוסף פנדריך |
|
|
|
|
דוד בדין
עיוורון לא מקרי של הוועדה האמריקנית לבדיקת ספרי הלימוד של הרש"פ ושל ישראל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חיים שטנגר
מופע מוסיקלי מסוג המופע של "הרביעיה" הינו אות כבוד המתרחש פעם בכמה שנים. מתברר, כי שיר טוב אינו חייב להיות תוצאה של מוזיקה בלבד. שיר טוב יכול להכיל בתוכו מלים עבריות מודגשות וחזקות והדבר אינו פוגע במוזיקה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
באתר משרד האוצר אנו מוצאים השוואה של התפתחות המשק הישראלי לעומת דמוקרטיות אחרות. החומר הוצג לממשלה על-ידי שר האוצר ד"ר שטייניץ והכלכלן הראשי ד"ר שראל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מרדכי קידר
הסטודנטים היהודיים חוששים להביע עמדות פרו-ישראליות בכיתות הלימוד באוניברסיטות בארה"ב, שכן יש מרצים, ולא רק ממדינות ערביות ומוסלמיות, העלולים לפגוע בציוניו של תלמיד, אם יעז לערער על הקביעה כי ישראל היא מדינת אפרטהייד  אם ארה"ב לא תתעורר מתרדמת האיסלאם, היא תמצא את עצמה בעוד 15 שנה במצב שבו נמצאת אירופה כיום
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנשה שאול
על המשטרים שלא נפגעו מהפיכות "האביב הערבי" לשנות דרך, אם הם מעוניינים להמשיך לשרוד איך ניצלו מדינות ערב מנזקי ה"אביב הערבי"
|
|
|