עוד לא זז המו"מ הקואליציוני ממקומו וכבר יש מי שמנסה להזיז מו"מ "קל" יותר עם משמעות פוליטית - אך גם עסקית לא קטנה. הרב שלמה משה עמאר - ה"הרב הראשי", עדיין לא נואש מלהאריך את כהונתו בעשור נוסף, כתקדים היסטורי. למרות שכולם יודעים כי זהו תפקיד פקידותי בכיר ולאוו דווקא "הילת קודש" הרי ש
הרב עמאר מנסה לשוות לתפקיד הזה מימד "קדוש" וכתוצאה מכך גם לקצור "פירות" פוליטיים (ואולי גם "מסחריים") שרבנים אמיתיים וקדושים באמת, לפניו, לא ניסו לקצור.
הסיבה הרשמית העיקרית שהרב עמר מנסה לשוות להמשך כהונתו הוא המשך הטיפול ב"ענייני הגיור" למען "אחדות העם". הרב דוד סתיו - שלא מכבר הכריז על מועמדותו לתפקיד ה"רב האשכנזי הראשי", פתח ברגל שמאל. סתיו מנסה ליצור רושם כי הוא מתמודד על יצירת "רבנות אחרת" אבל בפועל - אם יסכים ל"דיל" שהוא יבחר בתמורה להמשך כהונתו של הרב עמר, הרי שה"רבנות" שהוא ייצר תהיה אף מכוערת מזו שהתקיימה עד היום. אני יודע כי הדעות של הרב סתיו על הקלות לחילוניים גם בנושאי "גיור" הן אומנם דעותיו הרעיוניות ועם כל הויכוח שלי עימו בנושא הזה אני מכבד את זכותו להרים קו עקרוני ועצמאי מאחר שמדובר באדם ישר שעד כה פיו וליבו הוכחו כשווים. אבל הרב סתיו אינו מבין עם מי הוא מתחבר ועל מה ואיזה עקרונות זכים הוא דורך ב"דיל" המכוער הזה.
כדי להבין את כל מה שקורה - מבחינת שינוי "חוק הרבנות הראשית" ביחס להנצחת הרב עמאר לעוד עשור, צריך להבין שאין כאן עניין עקרוני, אלא עניין אישי ויתכן גם "מסחרי". כשהרב יוסף חיים זוננפלדד זצ"ל, ה"סבא קדישא - הרב שלמה אלפנדרי זצ"ל וה"כף החיים" זי"ע התנגדו למוסד ה"רבנות הראשית" שהרב קוק הועמד בראשו הרי שהתנגדותם לא הייתה כנגד הרב קוק אלא הרבנים הללו הבינו שבמשך השנים ישחק כוחו של המוסד הזה וקדושתו תהפוך לטומאה, רחמנא לצלן. מי שמבין כי רק מה שיונק מהקדושה סופו להתקיים כקדושה מבין גם כיום את ההיגיון התורתי של אותם גדולי ישראל שיצאו ביד רמה נגד הקמת ה"רבנות הראשית". ואמנם אותה "רבנות ראשית" הושתתה מלכתחילה על העברת כוח הבחירה והדעה ליישום "רבנות" זו לידי חילוניים ולימים אף לידי אנטי דתיים.
מספר קדנציות אומנם נבחרו רבנים מורמים מעם, אך אט אט החלה הפוליטיקה להיכנס למוסד הזה והבוחרים החלו לאבד את ציויונם הרוחני הטרי. מבחירתו של הגר"י יוסף - במקומו של הרב יצחק ניסים, החלו ענייני הפוליטיקה להחליף את ה"בחירה לשמה". זמנם של הנבחרים קוצץ ולבסוף אף תוחם לעשור בלבד, כ"פקידים בכירים". ככל שדמות הרב עומעמה כך ירד הערך ה"רוחני" של ה"רבנות" עצמה עד שזו הפכה לחוחא והטלולה עם מינויים ירודים ותו-לא. למרות כהונתם בעבר של רבנים שהיו באמת מורמים מעם (כהגר"ע יוסף, הרב גורן, הגר"מ אליהו והרב יצחק ניסים וקודמיהם) הרי שאיש לא העלה אז את הרעיון שכהונתם תימשך. והנה כיום, כשה"רבנים הראשיים" נאשמים בעבירות, מבקשים להאריך את כהונתם! בקיצור, תרתי דסתרי.
בשנת 1993 ראה הרב שלמה גורן המנוח את הכתובת על הקיר בבחירתם של
הרב לאו והרב בקשי דורון. הרב גורן צווח ככרוכיא כי "יש לפרק את הרבנות הראשית משום שראשייה הנבחרים אינם תלמידי חכמים". הרב גורן הציג את עמדתו בעיתונות ללא פחד והביא הוכחות כי ה"רבנים" החדשים הם בעלי פלילים בשוחד ובניאוף. אך דווקא אז - כאשר כל הציבור הבין כי "המלך הוא עירום". החלה הדרישה של שני ה"רבנים הראשיים" להאריך את כהונתם. מעין מהדורה "מודרנית" של פרשת משל יותם על העצים והאטד. הם - כקטני קומה, הבינו היטב מיהם ומהם ובתמורה להארכת כהונתם היו מוכנים להמשיך ו"לחזק" את "מעמדם" כעושי דבריהם של ההנהגה הממלכתית בנוגע ל"הקלות" ביהדות הצרופה.
הרבנים לאו ובקשי-דורון ניסו לפני יותר מעשור להאריך את כהונתם - מעבר לעשור, אך כהונתם לבסוף לא הוארכה. תארו לכם מה היה קורה אילו כהונתם הייתה מוארכת ולפתע הרב בקשי- דורון היה על כס הנאשם בפרשת הענקת "תעודות הרבנות" לאנשי הצבא, בעודו "רב ראשי" מכהן.
והנה הפרשה הנ"ל לא הסתיימה ושוב מועלית ההצעה להאריך קדנציה ל"רב ראשי", והפעם לרב עמאר. על שום מה ולמה באה בקשה זו ומדוע היא איננה כוללת הארכת כהונתו של
יונה מצגר? ונתחיל מהסיפא. לאור הביזיונות שנחל המוסד ה"ממלכתי" הזה עם מצגר - משחיתות ועד תועבות, הרי שברור לכולנו כי השחיתות כאן כבר נתגלתה - באי הרחקתו של מצגר מתפקידו עוד לפני שעברה מחצית קדנציה. ואז נותר הרב עמאר לבדו. למרות כוחו הפוליטי - בגיבויה של שס, ולמרות היותו דיין בתואר ממש הרי שקשה לרב עמר להסתיר כי אין שום סיבה "רוחנית" כדי להאריך את כהונתו שלו לעומת רבנים גדולים ממנו שלא זכו לכך. ואז בא סיפור ה"גיורים".
הרב עמאר מנצל את סלע המחלוקת הזה כדי לתת נימוק "עקרוני" ולא אישי להמשך כהונתו אך מאחורי הרצון ה"קונצנזואליסטי" הזה עומדות סיבות אחרות. חלומו הגדול של הרב עמר הוא לרשת את הרב עובדיה כ"פוסק הדור" וזו תיתכן רק לאחר 120 לרב עובדיה ולכן הרב עמר רוצה להמשיך לשלוט ב"מקפצה" הרשמית של ה"רב ראשי", שממנה יהיה לו קל יותר לקפוץ - אחרי "120" כמובן (לגר"ע יוסף...) לנעלי "פוסק הדור" של הספרדים.
אבל ישנה סיבה נוספת לרצון להאריך את כהונתו. אני זוכר היטב כיצד ה"רבנים הראשיים" הקודמים לא העזו לאשר "בתי דין לגיורים" בחו"ל - במדינות שהיה לכולם ברור כי שמירת מצוות ו"גרים" הם בבחינת דבר והיפוכו. באותם ימים עמדו על המשמר הרבנים המנוחים חיים קרויסוויטה (מאנטוורפן) וקולי'ץ (מי"ם) וגם עיתון חרדי עצמאי באמת - בשם "יום השישי", עבד עימם בנושא ועבדכם הנאמן עמד בראש המחסום. מדינות מזרח אירופה וחלק ממדינות מערב אירופה היו ב"רשימה השחורה" של "פסולי גיור". פרשיות של "גיורים" תמורת שלמונים ונכסים נחשפו בשנות ה-90 על ידינו ואפילו הטלוויזיה הישראלית הייתה בסוד הדברים ובחשיפתם.
בארץ הוסרט "רב" שקיבל שלמונים תמורת "גיור" ואילו בגרמניה נחשף "רב" אחר (שבשל תפיסתו "נדד" מעירו...) שקיבל שליש מירושות של זקנים יהודים שבנותת זוגם הנוכריות והצעירות "גויירו" עבורם. וזה היה רק קצה הקרחון. אך בנתיים הלכו לעולמם הרבנים קריזוויטה וקולי'ץ ואילו עיתון "יום השישי" נסגר ושאר העיתונים ה"חרדים" למדו ל"יישר קו" עד כדי "גדול המחטיאו" ולפתע ה"רבנות הראשית" החלה להוציא "בתי דין לגיור" עם דיינים מפוקפקים לפולין, רומניה וגרמניה.
וכאן אני מגיע לנקודה החשובה שברצוני להעביר לרב סתיו. אם כבודו - הרב דוד סתיו, אולי באמת הוא רוצה לתקן את המערכת ולהיות רחום וחנון לחילוניים, אזי, שיחל זאת דווקא ב"חקר יהדות" שעוברים כאלה שיהדותם כבר הוצהרה עשרות שנים קודם לכן ולפתע היא נבדקת שוב, ולא פעם נשללת וללא סיבה. גם תמוה הוא ש"רבנים חרדים" כיואל טוביאס מבני ברק פוסלים יהודים שהיו בחזקת יהודים ושולחים אותם ל"התגייר" ביודעם שלא ישמרו מצוות.
אי לכך ומוזריות המתלווה לכך הרי שצריך לבדוק שוב את מהות ה"גיורים" והאם מאחוריהם לא עומדים גם מניעים פיננסים אדירים. לכן כבוד הרב סתיו, ממה שכותב שורות אלה יודע , שמע ויש בידיו הוכחות הרי שלא במקרה יוצאים "בתי דין לגיור" לכל רחבי העולם היהודי שהרי מדובר בתעשיית כסף לא קטנה שגם ראשי ערים בישראל, דיינים ורבנים מעורבים בה ואף בית דין חרדי מבני ברק הפך ל"בלדר" "גיורים" , שלעומתו בתי הדין של ה"רבנות הראשית" הם בגדר צדיקים.
מאחר שכל התהליך הזה פשע בימיו של הרב עמר וארצות נידחות כפולין, גרמניה ורומניה הפכו לפתע פתאום לקרקע פורייה ל"גיור" בעוד שהתנאים לשמירת היהדות לא השתנו שם לטובה, הרי שאם הרב עמאר ימשיך בכהונתו זו תהיה יותר מאיוולת לצדק ולמוסר. ולכן כבוד הרב סתיו, אל תיתן ידך ל"דיל" ש
אריה דרעי ו
נפתלי בנט רוקמים - כהונתך העתידית תמורת המשך כהונתו של הרב עמאר, כי בבוא היום תכה על חזך "פשעתי", "חטאתי" , "עויתי" וכו'.
מעניין גם למה אריה דרעי מוכן להקריב את מועמדותו של אחיו ושאר בשרו - הרב יהודה דרעי מבאר שבע, לטובתו של הרב עמאר. אולי בגלל שבבחירות האחרונות טענו רבים בשס כי הרב עמאר לא עזר מספיק לשס בגלל האחים דרעי...
