|
1 |
|
| |
|
תארו לעצמכם גן ילדים ששני ילדים מתוך 30 לא התערו והם ישבו בצד ודיברו ביניהם יידיש, ובריכוז הם התרכזו בעצמם וקראו משפטים מהמזוזות, והיו כל מיני רעיונות להרביץ להם או להביא חיילים שיגררו אותם בכוח לריכוז, אבל זה נראה טיפשי, חיילים? בכוח? ואז בא אחד ההורים ואמר חבריא - יש לנו כאן שתי קבוצות, קבוצת רוב וקבוצת מיעוט, אם נשבור את קבוצת המיעוט אז נפגע גם במיעוט וגם ברוב, ואם נשאיר את המצב כמות שהוא נפגע גם במיעוט וגם ברוב, חובה להסיר את חומות הגטו הוירטואלי, חובה לקרב בין הצדדים, צריך למצוא נקודות עניין משותפות לרוב ולמיעוט ואז טבע האדם יעשה מה שעשרות קלגסים לא יעשו. ואז החליטו בגן שביום אחד בשבוע יעשו כולם ריכוז עם מזוזות ואז באותו יום הצטרפו השנים לריכוז הכולל, והם כמובן ידעו עברית אז באותו יום גם דיברו עברית הם גם ישבו ליד הגננת ואז היא הציעה שהם יצטרפו לקבוצה עוד יום כי באותו יום ידברו על שיתוף בין המיעוט לרוב, בין המקובל לחריג, והם הסכימו שחשוב לכולם לדבר על זה, וכך לאט לאט התייצבה מערכת מאד מאד בריאה - שיום בשבוע כל הקבוצה ביחד עושה ריכוז על כתבי היסטוריה של עם ישראל, ובכל שאר הימים עוסקים בנושאים שונים חלקם כבדים יותר וחלקם קלילים יותר, ילדי המזוזה, נשארו מיוחדים קמעא, ביניהם הם דיברו יידיש אבל עם כל הקבוצה הם דברו עברית, וגם כל הגן למד קצת יידיש, והשניים אף הביאו בדיחות ביידיש מהביית והצחיקו את כל הגן. רגשות הריחוק הפכו לרגשות של שיתוף, שנאה הפכה לסקרנות, כולם למדו מכולם כולם מכבדים את כולם ועם זאת כולם שונים מכולם. כל ילד בגן מכיר את התורה הזו רק אנו התקלקלנו, שכחנו א"ב של גן ילדים |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א. |
|
|
|
|
| |
|
סליחה , הלפרין כותבים ב ה' ו י' . הבעייה שלנו עם העלוקות שאנחנו התייחסנו אליהם כאחינו והם מתייחסים אלינו כמקור פרנסתם . אנחנו קוראים להם אחים והם קוראים לנו ציונים וגויים או גרוע מהם . תעזוב אותך מהגן . בגן אפשר לפתור את כל הבעיות שבין הזאטוטים ביחסים בין חילונים לחרדים במצב של היום , רק נאבוט יעשה סדר . |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נירון קיסר |
|
