תופעת השנורר הרדיופוני פסה ועברה מן העולם. אין אותה ב
קול ישראל וגם השירותרום, שבעבר היה שם דבר בגלי צה"ל עובר מן העולם. אבל ברשות השנייה
סבורים משום מה כי יש להעלות באוב את היצור שמעלה עובש באוזני המאזינים מתוך תהום הנשייה.
אין בהתרמות אלה ערך חברתי מוסף, והן מדרדרות את השידור לשפל. התרומה אולי היחידה של שידורים אלה הולכת לתחנות הרדיו עצמן, שמשלשלות לכיסן אחוזים מהתרומות. כל זה, כמובן, מצדיק העקה והטרדה של מאזינים.
להגנתן טוענות תחנות הרדיו החרדיות כי החסד נמצא בבסיס הערכים השידוריים שלהן. מה שהן לא מגלות כי הכסף הולך לרוב מאותם שני ארגוני צדקה, שכל מאזין חרדי יודע לדקלם על-פה. הן גם לא מגלות שאת מצוות חסד ניתן לעשות גם בלי לשנורר באולפן, אלא באמצעות שיעורים בדבר הצורך לתרום לארגוני עזרה לזולת ולמוסדות צדקה למיניהם באופן כללי מבלי להזכיר אפילו את שמם.
תתכבד
הרשות השנייה ותלמד מרשת מורשת של קול ישראל, שלצד הרצאות בדבר הצורך לתת, גם משדרת תוכנית איכותית ומעניינת בשם "אנשים ומעשים טובים", שבה מדי שבוע מגיעים לאולפן נציגי ארגון חסד
אחר, מתראיינים ומציגים את פעולותיהם הברוכות.
התחנות האזוריות שעברו על הכללים אינן ראויות להנחות. להפך - הפרות בוטות ראוי שייתקלו בתגובה חריפה וקיצונית.
