|
פרדוקס: במשך שנות דור היתה ברלין מחולקת וירושלים מאוחדת. היום מאיימת ברלין (ביחד עם פריז ולונדון) בסנקציות על ישראל, אם לא תחלק את ירושלים. ועוד פרדוקס: בכל המזרח התיכון, מפת העמים והמדינות שעוצבה על-ידי המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה הולכת ומתרסקת. הכל חשבו שיש עם עירקי, עם סורי ועם לובי, ואפילו עם לבנוני. היום, מדינת עירק היא קליפה נבובה שאינה יכולה להסתיר את המציאות הממשית: כורדים, שיעים, סונים. בסוריה גם עלאווים, נוצרים, דרוזים, ובלוב מתרוצצים שבטים. הקבוצות האלה, ספק אם הן עמים. עתידן המדיני במשפחת העמים ובמפת המדינות לוט בערפל. כמעט מאה שנים התחזו כל אלה לעמים ולמדינות-לאום בנוסח האירופי ורק לגבי קבוצה אחת, זו שישבה בארץ ישראל - מיעוטה מדורי דורות ורובה זה מקרוב באו - לא היה ספק שאיננה עם נפרד הזכאי למדינה נפרדת. הצהרת בלפור הכירה ב'פלסטיין' רק ישות לאומית אחת, "העם היהודי", שלו הבטיחה "בית לאומי". ערביי הארץ כונו "עדה-לא-יהודית", שהובטחו לה בהתאם "זכויות אזרחיות ודתיות" בלבד. ההצהרה הזאת הועתקה לתוך נוסח כתב המנדט, שמכוחו מסר חבר הלאומים את הארץ להנהלת בריטניה. לא היתה בכך כוונה לקפח את הערבים המקומיים שלא שמעו כלל על 'פלסטיין', הואיל ובכל רחבי האימפריה העותומאנית שום חבל ארץ לא נשא את השם הזה. בשנת 1919, כאשר פייסל, ראש המשפחה ההאשמית, מלך עדיין בדמשק (ממנה גורש על-ידי הצרפתים שנה לאחר מכן), התכנס בירושלים 'קונגרס האגודות המוסלמיות-נוצריות' בהשתתפות נציגים מכל הארץ. הנה אחת מהחלטותיו: "אנו רואים בפלסטיין חלק מסוריה הערבית, שממנה מעולם לא היתה מנותקת. אנו מחוברים לסוריה בקשרים לאומיים, דתיים, לשוניים, טבעיים, כלכליים וגיאוגרפיים".
|
|
עוד ב-1946, בעדות בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית, טען הפרופסור פיליפ חתי, היסטוריון ערבי ידוע: "אדוני, אין דבר כזה היסטוריה פלשתינית, בהחלט לא". דוד בן-גוריון בעדותו בפני הוועדה השיב לו, ודבריו כמו חצובים בסלע: "אני מסכים אתו בהחלט; אין דבר כזה, 'פלשתין', בהיסטוריה. אבל כאשר הדוקטור חתי מדבר על היסטוריה, הוא מתכוון להיסטוריה ערבית... היסטוריה ערבית נעשתה בערב, בפרס, בספרד ובצפון אפריקה. בהיסטוריה הזאת לא תמצאו את פלשתין... אולם אין רק היסטוריה ערבית, יש היסטוריה עולמית והיסטוריה יהודית, ובהיסטוריה הזאת יש ארץ ושמה יהודה... ארץ ישראל, הארץ של ישראל... "זו ארץ... קטנה מאוד, אך הארץ הקטנה הזאת השאירה רישום עמוק בהיסטוריה העולמית ובהיסטוריה שלנו. הארץ הזאת עשתה אותנו לעם; עמנו עשה את הארץ הזאת. שום עם אחר בעולם לא עשה את הארץ הזאת; הארץ הזאת לא עשתה שום עם אחר בעולם. עתה אנחנו שוב מתחילים לעשות את הארץ הזאת, ושוב הארץ הזאת מתחילה לעשות אותנו".
|
|
דבריו של הפרופסור חתי הידהדו גם בוועידת רבת עמון בנובמבר, 1987: אסד: "פלשתין היא שלי, חלק מסוריה. מדינה עצמאית בשם פלשתין לא התקיימה מעולם". חוסיין: "הופעת האישיות הלאומית הפלשתינית באה כמענה לתביעת ישראל כי פלשתין היא יהודית. אולם לאמתו של דבר אין להרשות סטייה מן המסגרת הלאומית הערבית" ( מעריב, 30.11.1987). איך הגלגל מסתובב! מדינותיהם ועמיהם של שני השליטים האלה נתונים היום בתהליך או בסכנה של פירוק, ודווקא היישות היותר מלאכותית מכל המבנים המלאכותיים שהקימו המעצמות הקולוניאליות על חורבות הקיסרות העותומאנית, הפיקציה הפלשתינית - לה יש עדנה!
|
|
|
|
|
|
|
| ביחד עם ערביי הפזורה וערביי ישראל רואים "ערביי 67'" בהקמת מדינה פלסטינית מתוך הסכם עם ישראל מעשה של בגידה ביקר ומקודש להם באמת: החזרת מיליוני הפליטים וצאצאיהם אל תוך הכפרים והערים שנטשו בתוך מדינת ישראל. לא לשכם או לחברון, שזרות להם לא פחות ממקומות מגוריהם הנוכחיים | |
|
|
|
זכות היוצרים להפחת רוח חיים בגולם הפלשתיני רשומה על-שם היהודים. ממשלת שמאל שלהם המציאה את אוסלו ו ממשלה ימנית - את 'מפת הדרכים'. ואת דבריו של בן-גוריון סתר לא אחר מאשר "תלמיד של ז'בוטינסקי", בנימין נתניהו, ב נאום בר-אילן שלו, הידוע לשמצה. ובעקבות ישראל, גם אמריקה ואירופה שבויות היום בחלום הפלשתיני. רק החתן בעצמו מסרב להיכנס תחת החופה. צאו וראו: כמחצית מ"ערביי 67'" יושבים ברצועת עזה תחת שלטון החמאס, השואף להקים כליפות איסלאמית ולא מדינת-לאום נוסח אירופה. יתר על כן, ביחד עם ערביי הפזורה וערביי ישראל הם רואים בהקמת מדינה פלשתינית מתוך הסכם עם ישראל מעשה של בגידה ביקר ומקודש להם באמת: החזרת מיליוני הפליטים וצאצאיהם אל תוך הכפרים והערים שנטשו בתוך מדינת ישראל. לא לשכם או לחברון, שזרות להם לא פחות ממקומות מגוריהם הנוכחיים. את העסקה שישראל מציעה להם: שטחי 67' תמורת שטחי 48' הם דוחים מכל וכל, מפני שמשמעותה ויתור על שיבת הפליטים. גם רוב ערביי ירושלים משיב בסקרים, שהוא מעדיף את ירושלים הישראלית על פני כל אופציה פלשתינית. נותר רק המיעוט הנשלט על-ידי הפתח ברמאללה, אך את דעתו של זה אין לדעת, כי המשטר חושש מבחירות, פן ינצח שוב החמאס כמו בבחירות הקודמות. ובכל זאת - אובמה בשער ונתניהו נדרש ל'מחווה' שיפגין את נאמנותו לרוח הרפאים הפלשתינית, ומה יותר זמין מהקפאה נוספת של ההתנחלויות? אלא, מועצת יש"ע רדומה והבית היהודי עסוק בדברים אחרים. פלשתין לא בראש שלו. מי יעמוד בשער?
|
|
|
|
|
תאריך:
|
15/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2013
|
|
|
1 |
|
| |
כי העבר והיא עוסקת במה שכבר היה, ובאיך להציגו. הפוליטיקה היא החיים בהווה ובמקרה הטוב, עם כוונות לעתיד.
לכן המאמץ שלך לשכתב את המציאות כאיזה מחזה הסטורי רציף עם איזה צדק הסטורי הוא פטתי כפי שאתה.
יש ערך מעשי כל שהוא לשמוש בהסטוריה כדי להפעיל אנשים לזמן מוגבל ולמשימה מוגדרת ואת זה מיצתה הציונות כשהקימה וביססה את מדינת ישראל.
לשמוש בעבר, בהסטוריה, ככלי מדברבן, לאורך שנים ולמשימה מתמשכת אין יכולת חיים כי ההווה והמציאות חזקים הרבה יותר!
לכן זה נעשה לפתטי.
בקונפליקט מתמשך שלא הוכרע, אתה יכול להיות צודק הסטורית ולהתבשם מצדקתך, אבל אין לזה ולא תהיה שום משמעות מעשית בהווה ובפוליטיקת החיים.
עצוב לקרוא שוב ושוב שבגילך המתקדם אתה עדין נאחז בעקשנות באיוולת. קהלך כבר אינו זקוק לצידוקים, הוא זקוק לתנאי חיים עם מבט אל העתיד.
אגב תרשה לי להעיר לך כאן שזה שהעם היהודי חלם על ירושלים וציון במשך אלפיים שנה לא מעניק לו שום זכויות יתרות! הנוצרים בדרכם גם הם חלמו על ירושלים! אבל בניגוד לעם היהודי שרק חלם, הנוצרים טרחו לממש את החלום ושפכו על זה דם רב וממון עצום, לכן לשיטתך, לנוצרים יש הצדקה לעדיפות על פניך להאחז בירושלים ובציון. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
פועה |
|
|
|
|
|
| |
|
גברת פועה, מה שאומר מר העצני בחיזוק ההיסטוריה הוא שאין ולא קיים עם פלסטיני. ד"ר מרדכי קידר, שוודאי עוקב אחרי הקורה בשטחים יותר ממך וכותב מדי שבוע באתר זה אומר דברים דומים, ולא רק על הפלסטינים. אי לכך המסקנה המתבקשת שאין בעצם עם מי להגיע להסכם, כולל הסכם כניעה מלא כמו שאת וודאי רוצה, כי אין עם מי. לא בגלל שהם לא רציניים. אפילו לא בגלל שהם רוצים בהשמדתנו (ואומרים זאת שוב ושוב, לפחות בערבית). אלא פשוט בגלל שאין אף אדם, גורם או ישות שמייצגת אותם, ואין שום אדם, גורם או ישות שיכולה לחתום על הסכם שיחייב את כל המתקראים "פלסטינים" מטעמים פוליטיים זמניים.
מאחר ואני לא חושב שאת אדם לא אינטליגנטי, ברור לי שראית שזו הטענה ולכן בחרת שלא לענות לה אלא לתקוף את הדובר (הרהוט והיסודי) כמיטב מסורת הדמוניזציה וסתימת הפיות של המחנה שלך. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי7 |
|
|
|
2 |
|
| |
|
ורק אם נהיה חדורי אמונה בצדקתנו ונלחם ללא פשרות
עם סבלנות אין קץ ( שהייתה לאבותינו בזמנים קשים יותר)
נזכה לארצנו במלואה.
ריבונות יהודית בארץ היתה קשה להשגה וקשה לשמירה
ובכול זאת מוטלת עלינו החובה לשמור עליה. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלון פלג |
|
|
|
|
איתמר לוין
קובע שאין מקום שיקדיש את משאביו המוגבלים לדיון בשלילת זכויותיה של זועבי בעקבות המשט הטורקי, שכן השאלה הפכה לתיאורטית עם סיום כהונתה של הכנסת ה-18
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נרי אבנרי
"במסגרת הסכם שעשיתי עם מצפוני, אני מתכוון לדווח בקול על תחושתי האמיתית - בטרם אסכם את פעילותי הציבורית. אחרי שאכה על חטא ואבקש סליחה - כך סיכמנו מצפוני ואני - הוא כבר לא יציק לי ולא ידיר שינה מעיניי"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
כולם מדקלמים שהמשא-ומתן צריך להיות ללא תנאים מוקדמים וכולם חוזרים על "פתרון" שתי המדינות. איש אינו מדבר על שלום אלא על הקמת מדינה לאויב, כאילו זה היעד של המתן-ומתן
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעז שפירא
יש לי חדשות עבור תבוסתני החונטה השלטת במדינה: מדינת ישראל היא של היהודים ועבור היהודים לנצח! לעולם לא יכהן בה ראש ממשלה ערבי! והמנורה תפאר את מקומותינו לעולם!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נחמן פביאן
הדרך לשטוקהולם עוברת בירושלים  כאשר מדובר בסכסוך הפלשתיני, חוזר חתן הפרס הנוכחי אנטוניו מולינה על אותם הביטויים שבהם עשה שימוש חתן פרס ירושלים לשנת 2011 הסופר האנגלי איאן מיקואין שהטיף לישראל בנושא הפלשתיני בנאומו במעמד קבלת הפרס
|
|
|
