תזכורת לממשלת טורקיה, העוינת את ישראל בשל הריגת תשעה מאזרחיה על אונייה בים: היום לפני 71 שנים (לפי התאריך העברי, או 23 בפברואר) טבעו 760 מעפילי אוניית "סטרומה", בים השחור, לשם נגררה על-פי הוראת ממשלת טורקיה.
רוב הנוסעים על האונייה היו נשים וילדים. הם יצאו מרומניה, כדי להימלט ממשטרו של רודן פרו-נאצי. בלית ברירה עלו על ספינת נהר רעועה, בת 110 שנים, שהקיבולת המקורית שלה הייתה קטנה. המטרה הייתה להגיע לארץ ישראל בהפלגה של פחות מיממה. אבל המנוע התקלקל, והספינה הגיעה בקושי לנמל איסטנבול, שם הייתה "תקועה" במשך כחודשיים וחצי. שלטון המנדט הבריטי דחה את בקשות הסוכנות היהודית להתיר למעפילים להגיע לחופי הארץ. כל הצעות הפשרה של הסוכנות - נדחו.
ממשלת טורקיה, ששמרה בעת המלחמה העולמית על "נייטרליות", ניסתה להיפטר מהמעפילים הלא-רצויים. היא לא התירה להם לעלות לחוף, והודיעה כי תאפשר להם לרדת מהאונעיה רק אם תימצא מדינה שתסכים לקולטם. אף מדינה בעולם לא הייתה מוכנה לקבל את היהודים. אבל, אולי יקבלו הטורקים את היהודים האומללים בארצם? זה "כמובן" לא בא בחשבון! ארגון הג'וינט הציע לממשלת טורקיה להעביר את הנוסעים למחנה זמני, על חשבון הג'וינט. גם הצעה זו נדחתה על-ידי השלטונות חסרי-הלב.
הקהילה היהודית המקומית סיפקה לנוסעים אוכל ושתייה. התנאים על האונייה היו קשים, ורבים חלו בדיזנטריה. ממשלת טורקיה לא התירה אפילו לחולים להיכנס לארצה, כדי להתאשפז.
לבסוף, ב-ו' באדר תש"ב, 22 בפברואר 1942, נמאס כל העניין על ממשלת טורקיה, והיא החליטה להפטר מהיהודים המטרידים. ספינה טורקית גררה את סטרומה ללב הים השחור, מבלי להביא בחשבון את מצבה הרעוע של הספינה, את המנוע המקולקל ואת מאות היהודים חסרי הישע, חלקם חולים, חלקם ילדים ותינוקות, שהצטופפו על הסיפון.
סבלם לא ארך זמן רב. למחרת הטביעה צוללת סובייטית את "סטרומה". זאת, משום שהצי הסובייטי קיבל פקודה להטביע כל ספינה לא מזוהה, שמא היא גרמנית או של מדינות "הציר". כל הנוסעים טבעו, חוץ מאחד, דוד סטולר. היה זה האסון הגדול ביותר בתולדות ההעפלה לארץ. סטרומה הייתה ספינת הנוסעים האזרחית הגדולה ביותר, במספר נוסעיה, שטובעה במהלך מלחמת העולם השנייה.
ועוד יש לה, לממשלת טורקיה, חוצפה לבוא אלינו בטענות.