העיר ירושלים זקוקה לפח אשפה לפסולת המצטברת בעיר, במיוחד פסולת מאתרי הבנייה. האתר שנבחר זה דווקא הישוב עיסאוויה.
ב-2.11.12 הפקידה עמותת "עיר עמים" התנגדות להפוך שטח של 517 דונם הגובל בשכונת עיסאוויה למטמנה עבור כל פסולת הבנייה והזבל של מחוז ירושלים.
רשויות התכנון של ירושלים מצאו את גבולות עיסאוויה כחצר אחורית המתאימה ביותר כדי להופכה למטמנת הזבל והפסולת של ירושלים רבתי.
מדובר במטמנה שבחלקה גובלת בשטח המכונה 1E. רובו של השטח, המסתכם ב-517 דונם הוא בבעלות פרטית של תושבים פלשתינים. הפקעת השטח מחייבת הריסת 30 בתים של משפחות פלשתיניות כדי להקים מטמנה לפסולת.
המטמנה המשתרעת כאמור על 517 דונם היא למעשה פגיעה אנושה באורח החיים של המקום. עיריית ירושלים ידה קלה לפתור בעיות אורבניות על-ידי הפיכת תושביה הערבים כתושבים שמותר להתבהם כלפיהם.
כשם שנוהגת עיריית ירושלים בתושבי עיסאוויה, כך נוהגות הרשויות כלפי בית צפפה.
משרד התחבורה מוצא לנכון לסלול אוטוסטרדה של ששה נתיבים. לגילה ולמלחה העניקו פתרונות. לגבי כפר בית צפפה נראה בעיני הרשויות טבעי ומובן מאליו לפגוע באורחות חיים כפריים. זה נראה בהחלט ראוי בעיני משרד התחבורה לסלול אוטוסטרדה בת ששה נתיבים בלב כפר.
בית צפפה אינה זכאית למה שזכאי כל ישוב יהודי. כמוה עיסאוויה זו שכונה מאוכלסת באוכלוסיה פלשתינית, היא בהחלט נראית לרשויות כיעד, שמתאים לשמש מטמנה של זבל ופסולת לכל ירושלים.
על שולחנה של העירייה הונחה כבר לפני שנים תוכנית מתאר של התושבים להקים באזור בית ספר תיכון וכן שורה של מבנים למען חיי הקהילה במקום. תוכנית מתאר מס' 11500 נגנזה ובמקומה הונחתה על התושבים תוכנית המטמנה.
העירייה חזרה על אותו תרגיל מכוער, שעשתה כבר לעיסאוויה. התושבים הגישו לפני מספר שנים הצעה מסודרת לפתרון מצוקת הדיור בתוכנית מתאר מס' 13900, בה ביקשו התרי בנייה לשכונתם המאוכלסת בצפיפות רבה. הייתה זו בקשה לקבלת התרים, שיביאו מזור למצוקת הדיור, אך העירייה והרשויות גנזו את ההצעה. במקומה הנחיתו על כל השטח גן לאומי.
אף לא תושב אחד בשכונה מתנגד לגן, אך ניתן למצוא שילוב בין המשאלה של החיים במקום לבנייה למגורים ובין הנחיצות בגן. שילוב זה לא נראה, כשקיימת אי התייחסות לתוכנית המתאר שהגישו התושבים. אין אף אחד שלא מכיר בקיום הצורך במטמנה לזבל ולפסולת, אך אין תושב אחד בשכונה, שיהיה מוכן לקבל מטמנה הגובלת בפתחם של בתים בהם חיים אנשים.
מצער, שיש מי שהחליט, שמותר להתבהם כלפי תושבים ערבים החיים בשטח השיפוט של ירושלים.