בימים האחרונים שמעתי שני סיפורים אשר התחברו להם לתוך רעיון חינוכי לשינוי שיביא להקצאת חונך לכל ילד בישראל, בלי תוספת לעלות התקציבית. להלן הרעיון, אך לפני כן הסיפורים.
הסיפור הראשון הוא ההצעה למערכת מטבע משלימה Saber. הרעיון של המערכת הוא חונך לכל ילד בדרך שבה המדינה תנפיק מטבע saber (ידע בספרדית) ותחלק אותו לתלמידי כיתה א'. התלמידים ישתמשו במטבע כדי לרכוש לעצמם חונכים מכיתות גבוהות יותר. החונכים מכיתות גבוהות יותר ישתמשו במטבע כדי לרכוש לעצמם חונכים מכיתות גבוהות יותר, וכך זה יעלה למעלה, עד שזה יגיע לתלמידי אוניברסיטה שיוכלו לשלם על הלימודים באמצעות המטבע הזה.
הסיפור השני ששמעתי הוא סיפור שמסביר כי המשמעות של כסף היא הגילגול ולא המספר הסופי. אדם מגיע לעיירה ומשלם לבעל מלון 100 שקלים. בעל המלון לוקח את 100 השקלים וסוגר את חובו לספר. הספר לוקח את 100 השקלים וסוגר את חובו לחנווני. החנווני לוקח את 100 השקלים וסוגר את חובו למלון. ואז האדם מבקש לבטל את העסקה עם המלון והוא מקבל בחזרה את 100 השקלים.
תוצאת הסיפור היא שכולם סגרו את חובם – אך הכסף שהניע את המערכת כלל לא שולם. מה שחשוב בחברה הוא מערכת היחסים שמונעת מקיומו של כסף, והיעדר קיומו הוא לפעמים סתם כשל כלכלי המוביל לתוצאות חברתיות גרועות.
לאחר שחיברנו את שני הסיפורים, הבנו כי ניתן ליישם בישראל תוכנית SABER מקומית, תוך שימוש במימון פרויקט פר"ח! פרויקט הSABER הוא למעשה פרויקט פר"ח שבמקום לגלגל את הכסף פעם אחת, מגלגלים אותו מספר פעמים עד שהוא "חוזר למקור", ולכן ניתן להשתמש בכספי פרויקט פרח כדי להפעיל פרויקט SABER.
ספקנים יציגו בעיות אפשריות, והכל נכון. אז ניתן להתחיל את העניין כפיילוט. התקציב של פרויקט פר"ח הוא 160 מיליון. אם ינסו להפעיל פיילוט SABER ב-10 מיליון, והוא יפעל, וייקח לכסף 3 גלגלים עד שיגיע בחזרה לסטודנט, אזי יוצא כי הרווחנו 20 מיליון שקלים בעצם הגילגולים הנוספים, ומימנו פרויקט "חונך לכל ילד".
הרעיון ישמח למאמצים, מקדמים, להארות והערות.