נראה שלדעת היועץ המשפטי הפשיעה ירדה לרמה כזו שלמשטרה אין שום תעסוקה דחופה, אלא לבדוק את מערכת היחסים האינטימיים של השר סער. לאחר שהבכירה במשרד החינוך, טענה כי המכתב עליו היא חתומה בראשי תיבות מזויף, לא ברור מדוע יש צורך בחקירה משטרתית. מה עוד שלפי הדיווח עדותה נשמעת אמינה. אך גם אם המכתב היה אמיתי והיה מתברר כי השר קיים יחסים עם עובדות כפופות לו, האם יש מקום לחקירה פלילית בנדון?.
תמהני שגם
יואב יצחק הצטרף לדרישה לבצע חקירה משטרתית מעמיקה ואף הציע להעמיד בראשה את ניצב סגלוביץ שחקר את פרשת אולמרט. האמנם אפשר להשוות לקיחת שוחד לפרשה של קיום יחסים אינטימיים בין שני אנשים בוגרים, גם אם היחסים מתקיימים בין שר וכפופה לו. מבחינה אתית הדבר אינו רצוי, אך האם זה פשע? הרי לא מדובר באונס, וגם אם מדובר בניצול מרות יש חופש לעובדות להתלונן, בנציבות המדינה או במשטרה המתייחסות בחומרה לתלונות אלו. ידוע כי לא פעם היוזמה באה דווקא מעובדות המעוניינות לקדם את מעמדן באמצעות יחסים רומנטיים עם בכירים מהם.
האם ייתכן שהמכתב הופץ דווקא לאחר פרסום קשריו של סער עם
גאולה אבן כנקמה, ע"י מישהי שהיה לה קשר קודם עימו.
יואב יצחק קורא לחקור ביסודיות מספר נשים ששמן מופיע במכתב. האם הוא שאל אותן האם הן חפצות בכך. האם הוא מבין מה יכולות להיות ההשלכות על חייהן של נשים אלו. מה יקרה למשל אם אחת הנשים בהן מדובר היא נשואה, מה תגרום לה חקירה כזו? הרי אין סודות במדינה. צריך לזכור כי המדובר בנשים שאינן "חסרות ישע", הן עצמאיות ואינן זקוקות למתווך. ואם מתחילים בחקירה מדוע לא להרחיב אותה לכל בכירי הממסד הציבורי והפרטי, שייתכן כי גם הם נגועים "בפשע" כזה. האמנם חייהם האינטימיים של הבכירים הממסד צריכים להיות עניינו של הציבור?
למרות הנאמר לעיל עמדתי העקרונית היא שבכירי ציבור צריכים לאמץ קוד התנהגות ההולם את מעמדם,ויזכרו כי האצילות מחייבת. עליהם לגלות צניעות ואיפוק כול בתחום הרומנטי, במיוחד כשמדובר בשר חינוך.
