אינתיפאדה שלישית אינה הפתעה והכתובת מצויה כבר מזמן על הקיר. חזינו אותה באתר News1 עוד לפני שנה ומחצה. במאמר תחת הכותרת, "
אינתיפאדה שלישית רובצת בפתח", מה-26 בספטמבר 2011, קבענו כבר אז שזו, אם תפרוץ, עלולה להיות משוללת כל רסן.
למען הגילוי הנאות צריך להודות שאינתיפאדה אינה תולדה של החלטה מסודרת. מזינים אותה החיים והרוח, ותמיד על-פי הצרכים הפוליטיים. בעבר תירצו את התפרצותה בהתנגדות להקמתה של מדינה פלשתינית, ואילו עכשיו התירוץ הוא מותו של העציר ערפאת ג'ראדאת בכלא הישראלי בנסיבות מסתוריות.
הידרדרות מדאיגה לא חסרים תירוצים ללבות את האש. כאז כן עתה תחילתה היא בצעד מינורי של הפגנות-המונים ויידוי אבנים על חיילי צה"ל, בעוד שסופה מי ישורנו. עם יד על הלב צריך להודות שבמצב הביטחוני בגדה כבר מסתמנת הידרדרות מדאיגה. מספר האירועים האלימים של החודשים האחרונים כבר מזנק במאות-אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מה שמניע את גלגלי האינתיפאדה הבאה היא העובדה שבעוד ישראל עושה בשטחים ממש ככל שעולה על רוחה - הרי שהעולם הערבי איבד כל עניין בפלשתינים. אחרי ככלות הכל מעסיקות אותו כרגע צרות גדולות הרבה יותר.
מצב מסוכן כבר יותר מחמישה חודשים שורר בגדה מצב חדש מסוכן ביותר. בינתיים יש, אומנם, רק התפרעויות אלימות ברחוב הפלשתיני, אבל אלה עלולות לצאת, בסופו של דבר, מכלל שליטה. היה ויתממש תרחיש האימים, הוא עתיד לגרור אחריו, בין היתר, את התמוטטותה של הרשות הפלשתינית, שכבר עכשיו ניצבת על כרעי-תרנגולת. במקומה יעלה החמאס לשלטון, כשעל המלאכה תנצח אירן. כך או אחרת אסור לזלזל בתרחיש האימים שרובץ לו בפתח.