כל אדם, ללא קשר לרמת ההשכלה שלו והבנתו בענייני פוליטיקה ומשפט ב
ישראל, משפשף את עיניו בתימהון, איך התובע הכללי של ישראל,
יהודה וינשטיין, מתנהל כאשר יש לחקור בישראל מישהו במעמד גבוה. יש לציין כי התפקיד החשוב בו מכהן היועץ וינשטיין נפל בחלקו לאחר שהיה בעברו עורך דין פרטי, מצליח, של האישים הבאים: עזר ויצמן,
בנימין נתניהו,
אהוד אולמרט, יוסי ביילין, יאנוש בן גל ו
עזרא בנימיני.
ארבעת המקרים המדוברים לאחרונה כוללים את הפרשות הבאות שבהן נהג וינשטיין באופן הבא:
- מכתב הרפז - התחמקות וסחבת
- פרשת השופט המכה ילדיו - התעלמות
במקרים אלה, ובמקרים אחרים ברזומה של היועץ המשפטי, פרשות "שנויות במחלוקת" או חשודות בפלילים, ברומם של חיינו, היועץ מתנהל ב"סגנון" אופייני לו. אצל היועץ ממתינים, מתעכבים, מתמהמהים מלנגוע ב"חשובים", לא מלכלכים את הידיים בפרשות לא נעימות בלשון המעטה הקשורות לבעלי שררה. לא ממהרים להטריד מנוחתו של בעל עמדה ומעמד, דוחים ודוחים לפי שיטת: או שהסוס ימות או שהפריץ ימות.
שופט מכה ילדיו ואף אחד לא נוגע בו מקרה השופט המכה ילדיו, שהחקירה שלו מתמהמהת בידיעת היועץ וינשטיין כבר שלוש שנים, מזעזע אישית כל אדם שהיה ילד או שיש לו ילדים. במילים אחרות, כל אדם, כל איש ואישה. לפי החוק, צריך כל אדם שיש בידיו מידע על פגיעה בילד, להודיע למשטרה או לרשויות המתאימות. אמם של הילדים, אשתו של השופט הגישה תלונה שהגיעה אל התובע יהודה וינשטיין ושלוש שנים לא טיפל היועץ בנושא ה"לא החשוב" הזה. איזו שערורייה. ילדים שאבא מרביץ להם והאם יודעת, המשטרה יודעת, המחנכת בבית הספר יודעת ובטח גם השכנים יודעים, עכשיו פתאום - רק עכשיו - תחי הצביעות, מגינים על הילדים על-ידי איסור פרסום של שם האב. פתאום נזכרו לדאוג לנפשם ולגופם?
מה עובר על היועץ המשפטי כאשר הוא מתעלם מכל המידע במשך שנים ומתיר לאב המכובד להמשיך במקצוע הנעלה ולהמשיך להרביץ לילדים? האם וינשטיין מנהל מכולת פרטית שכונתית ולא צריך למסור דין וחשבון לאף אחד, על שיטות הניהול הפרטיות שלו במדפי הביצים, הגבינה והאשל? מה בדיוק משמעות התפקיד שלו? לקבל משכורת? לזכות בכבוד ובכיבודים? להעסיק בבית עובדת זרה ולהטיל את המשפט על אשתו? הרי מספר הבעיות במכולת של וינשטיין הופך לערימה גבוהה ומטרידה. מטרידה מאוד. כי אם אף אחד לא מבין בענייני הרפז, ליברמן וסער, וכיוצא באלה, בעניין השופט כל אחד מבין, מרגיש ומתקומם.
אצלנו לא מתפטרים. ג'וב מצוין לא עוזבים. במדינת השערוריות ועם הסטנדרטים המפותלים של אנשי השלטון, המרשים לעצמם לנהל את המדינה או חלק ממנה עם כל מגוון היצרים, החריגות מהחוק והחריגות מהטעם הטוב הרבות כחול אשר על שפת הים - הערנות של וינשטיין היא אפסית. בסולם מאחד עד עשר הוא מדשדש במספרים התחתונים.
הוא התעכב בחקירת "המכתב המזויף" שהאשים את גדעון סער. כאשר נקבע כי המכתב הוא זיוף, מניחים אצל וינשטיין לסיפור שידעך, מבלי לברר האם השמועות העקשניות על גדעון סער ש"מתעסק" עם עובדותיו לכאורה, נכונות או סתם שמועות. מדובר בשר החינוך ובאישיות בכירה שקריירה ארוכה עוד לפניה במישור הציבורי הכי נוגע לחיינו - לא רצוי לנקות אותו מהשמועות?
יהודה וינשטיין התעכב בעניין פרשת הרפז. הוא לא טרח לבדוק את פרטי התביעה נגד ליברמן. מי נחקר? מי העיד? ובכלל, איך נגדיר את זה? סוג של רשלנות, זלזול, דחיות וסחבת, או אולי יחס מועדף לבעלי שררה. או אולי יחס מועדף מאוד לבעלי שררה? היועץ נראה לאזרח הפשוט כמתחמק מהחלטות, מעורר סימן שאלה גדול. מי בכלל מינה אותו לתפקיד כל כך רב-משמעות? והאם הוא עושה את תפקידו או מתרשל?
אנחנו חיים במדינת האין פיטורין. שר הביטחון
אהוד ברק התפטר כי נמאס לו ונהנה מספיק (וגם עתידו נעשה מעורפל), עכשיו בא לו, שוב, לעשות לביתו. שר התקשורת והרווחה,
משה כחלון, התפטר "זמנית", כי נלחץ והרגיש שרמת הפרגון שמסביב עלולה להביא לו לצרות צרורות. כישלון ובזבוז כספים לשווא, כמו למשל אצל שר התחבורה ישראל כ"ץ, לא גורמים לשר להתפטר ולא לראש הממשלה לפטר אותו. פיטורין זה בכלל לא נורמה בישראל. לא מקובל, לא מחויב. כאן לא יפן או הולנד או אנגליה, שהנכשלים מעולם הפוליטיקה מרגישים חובה להתפטר מטעמי יושרה וכבוד.
האם וינשטיין יישאר בתפקידו? אין לצפות שיהודה וינשטיין יתפטר, הוא לא שונה מהנורמות הישראליות. אצל וינשטיין, כמו בכל ההיסטוריה של בעלי תפקידים במדינת ישראל, לא עוזבים ג'וב מצוין מרצונך החופשי. גם אין לצפות שראש הממשלה או שר המשפטים יפטרו אותו, כי הממשלה היא זמנית ואף אחד לא אחראי בעצם לאף אחד. אז מה? נישאר עם היועץ וינשטיין על-אף הכישלונות שלו? או שהם יימרחו כמו פרשת השופט, שרק בשעות האחרונות החליט היועץ לחוקרו, אחרי שלוש שנים שידע על העניין?
