|
נו טוב, דבר אחד בטוח: כאן, במדינת ישראל, לא משעמם. אז כמה הערות: - הפלשתינים מתפרעים בהתלהבות בגלל "בעיית האסירים". כך, אנו חוזים לא רק בהפגנות, אלא גם במראות קורעי לב של אימהות אומללות, של ילדים עצובים שלא יזכו לראות את האבא המסכן שלהם, בקיצור, אי-צדק משווע. באמת יפה מאוד. אבל משום מה, התקשורת שוכחת להזכיר שאותם האסירים יושבים בכלא לא כיוון שהם נתפסו חוצים רמזור באדום, גם לא מפני שהם העלימו מיסים. הם יושבים בכלא כי הם רצו, וניסו, ולפעמים גם הצליחו לרצוח יהודים.
- הפלשתינים ירו טיל על מדינת ישראל, לכאורה כ"נקמה" על מותו של אסיר. ובכל מקרה, ממהרים להרגיע את האזרחים, לא נגרם שום נזק. באמת יפה מאוד. אבל האמת היא שנגרם נזק כבד להרתעה הישראלית. מאידך, לו הייתה המדינה, שלוש דקות אחרי נפילת הטיל, נותנת הוראה לרביעיית אף-16 לצאת לגיחת הפצצה על ששה או שבעה יעדים נבחרים ובכללם כמה מאנשי "הזרוע הפוליטית" של חמאס, אז באמת לא היה נגרם כל נזק.
- הסרט תוצרת השמאל הישראלי "שומרי הסף" לא זכה באוסקר, והתקשורת עצובה מאוד. באמת, קבוצת אנשי שירות-ביטחון לשעבר מצאו לנכון, אחרי חיים שלמים של פעילות בצללים, לשפוך את מררתם. באמת יפה מאוד. אלא שאני שואל את עצמי למה החליטו אותם אנשים לפטפט את עצמם לדעת לאוזני כל העולם. האם הם סובלים ממחסור חמור בתשומת לב? ואולי הם פשוט חושקים בצעידה על השטיח האדום בהוליווד?
- הסרט התיעודי "חמש מצלמות שבורות" לא זכה באוסקר. באמת יפה מאוד, ואפילו מרגש מאוד. כמעט היזלתי דמעה. לא, לא מעצב, אלא מן הרעיון שאני, מהמיסים שלי, מממן יצירות תעמולה פלשתיניות, והתקשורת הישראלית רבה בינה לבין עצמה על הקרדיט לסרט - האם הוא ישראלי או פלשתיני. אגב, לאותם תומכי הסרט ומממניו יש שם מיוחד: "קוויזלינגים". ואם הם לא יודעים מה זה, הרי הגיע הזמן שילמדו קצת היסטוריה.
- "ארץ נהדרת" טופחת לעצמה על השכם כל שבוע כתוכנית הסאטירה המובילה בתקשורת הישראלית. לא סתם סאטירה, אלא גאונות אמנותית. באמת יפה מאוד. אלא שלא מזמן פורסם מאמר שלי "השמאל ביד היוצר" על היצירה השמאלנית מול היצירה הימינית. ובכן, "ארץ נהדרת", על-פי דברי יוצריה עצמם, היא יצירה שמאלנית למהדרין, ואף התהדרה בכך שהיא עשתה כל שביכולתה להשפיע על דעת הקהל לפני הבחירות. כך היא ציירה את נפתלי בנט כרוצח צמא דם, את המתנחלים והחרדים כמוצצי דם, ואת בנימין נתניהו, ראש הממשלה, כמטורף זחוח. אם להיות הגון, הרי אולי פעם התוכנית הנ"ל אכן הצחיקה, ומדי פעם אף נצפו בה ניצוצות סאטירה. אך אם לנתח את התוכנית המתהדרת במיטב הקומיקאים, במיטב הכותבים, ובתקציב מרשים, אז צפייה ב"ארץ נהדרת" - במערכונים העלובים, בצרחנות, בזחיחות העצמית, בעליבות הנפש הנודפת מהמסך כבר כמה וכמה חודשים - תוביל כל צופה המצויד במידה של תבונה לשאול שאלה פשוטה: האם זהו המיטב שהאמנות השמאלנית מסוגלת לייצר? זאת סאטירה? פחחחח. או בשפתם: פאטת.
- תקציב הגלידה של ראש ממשלת ישראל עומד על למעלה מ-10,000 שקל בשנה. העיתונות חגגה על זה בהתלהבות והביקורות נשפכו כמים. באמת יפה מאוד. אבל שמתי לב שכשאמן החליט לצייר את פניו של נשיא המדינה על שדה חיטה, לרגל יום הולדתו המאתיים בערך, היה מי שטרח להטיס אותו כדי לראות את היצירה האמנותית הנ"ל. ואני שואל את עצמי, למה התקשורת שכה שמחה לספר על המאורע, ואף להראות אותו לאזרחי ישראל, לא שאלה באותה הזדמנות כמה עלה כל מבצע ההטסה הזה, שגם הוא למעשה על חשבון המדינה? ושאלת המשך קטנה, אם את כל העניין הזה ביצע האמן על חשבונו, כמה עוד תוציא המדינה על חגיגות יום ההולדת של הנשיא הנבחר? אה, ושאלת המשך לשאלת ההמשך, האם מישהו מהתקשורת יתלונן על העלויות הצפויות, או שהתלונות שמורות רק לענייני גלידת פיסטוק?
- מס ההכנסה מנסה לשכנע אותנו להלשין על העלמות מס. וגם שֵם נאה הוא בחר לעצמו: "קו הצדק". בנוסף, הוא מסביר לאזרח לאן אמורים ללכת המיסים האבודים. ואני אומר, באמת יפה מאוד, מטרות נאות ללא ספק. אלא שבינתיים, המיסוי הולך לתשלומים לנשיא המדינה, לתקציבים לסרטי תעמולה ארסיים נגד תושבי המדינה, לפנסיות נאות לאלו המפטפטים את עצמם לדעת, למשכורות עתק לעובדי המונופולים, למשכורות ענק עוד יותר לראשי חברות ציבוריות. ואלה רק דברים שהאזרח יודע, ומי יודע כמה כספי מיסים ממשיכים לזרום במסתרים למקומות לא ראויים.
והערה אחרונה: מה קורה עם האסיר איקס? זהו? פחחחח. |
