ידיעה של אבי בר-אלי מ"דה-מרקר" (1.3.13) מספרת כך: "
שר התחבורה ישראל כ"ץ חנך השבוע את נסיעות ההרצה של פרויקט המטרונית בחיפה. ואולם העיתונאים שהוזמנו לסקר את האירוע, גילו כי למעשה לא הייתה סיבה לחגיגה היות שרק לפני שבוע נודע כי חנוכת הפרויקט תידחה שוב בשלושה חודשים ותאחר בכשנתיים את טווח הזמנים המקורי - וכל זאת לאחר שהפרויקט כבר חרג מתקציבו".
לעשות כאילו הזמנת עיתונאים לאירוע למען שום דבר, אינו סיפור על חכמי חלם, זה מעשה נוכלות להזמין עיתונאים למטרה שלא קיימת, כדי להעמיד פנים שהשר הגיע לאיזשהו "הישג" בתחום משרדו ובתחום הכושל ביותר בישראל: תחבורה. זה נראה בדיוק כמו שזה - העמדת פנים, זריית חול בעיניים, ניסיון להוציא בכוח כותרות (שבהן ייכתב מה?).
אפשר לרמות את הציבור חלק מהזמן, אבל לא כל הזמן. קשה לרמות עיתונאים המוזמנים לאירוע כאשר אין סיבה והכל הצגה. וחכו, בהמשך תשמעו על תוכנית השר, בין השאר, להיכנס לכיס שלנו ולהטיל היטל נוסף...
שר התחבורה השר הכושל ישראל כ"ץ, שלא שיפר את מצב התחבורה הנמוך בישראל בארבע שנות כהונתו בממשלה, ממשיך לייצר בזבוז כספים, בכל רגע שחולף בתקופת האין-ממשלה. מדינה עכשווית מצליחה בעולם הגלובלי של היום מבטאת את יחסה לאזרח ואת מיצובה, בפיתוח תחבורה ברמה גבוהה, נוחה, יעילה ומתקדמת שכל אזרח יעדיף אותה על רכבו הפרטי - עובדה שלא מתקיימת בישראל.
הנחשלות של ישראל בתחום זה לא התחילה בימי השר הכושל כ"ץ, שרים רבים לפניו אחראים לכשל הזה. אך השר כ"ץ "הצטיין" ארבע שנים - וממשיך ללא לאות ברגע זה - בבזבוז כספים לשווא ובכשלונות מחפירים. כל אחד מאתנו ניצב מול התמונה הניבטת אלינו מהכבישים וממצב הרכבת והתחבורה הציבורית, תמונה של מדינה בתחתית המדינות המתקדמות ובראש המדינות הנחשלות. כל ישראלי שמבקר בחו"ל, בכל ארץ, יכול לראות את ההבדל התהומי בין מצב התחבורה בישראל מול כמעט כל מדינה אחרת.
אמביציות ללא גבולות השר, שהצטיינותו היא בתחום העסקנות המפלגתית, הוא כנראה אלוף בהבאת קולות לליכוד (האליפות קצת נשחקה בליכוד בבחירות האחרונות, מה קרה לכ"ץ?), אבל מר כ"ץ חש עצמו מורם מעם (בליכוד) ויודע דברים שאנחנו לא יודעים (בענייני הליכוד), לכן הוא פועל במרץ בלתי נלאה לשמור על מעמדו, לזכות בתפקיד נפלא בממשלה הבאה(?). אולי מתאים לו להמשיך במשרד תחבורה, אולי הוא נושא עיניו לתפקיד זוהר יותר (מה בעצם זוהר יותר?). ציטטתי מעלה ידיעה קטנה ב"דה-מרקר" של השבת האחרונה, ממעללי השבוע, רק כדי לשתף אתכם "בקטנה" בשיטות ה"עבודה" של השר הכושל.
במקביל, מנהל השר מאבקים על פרויקטים חדשים, שאם חלילה יעברו ממצב של תוכנית למעשה, כולנו נבכה בכייה לדורות. שני פרויקטים שעלותם תהיה מיליארדים, שטרם הוחל בבנייתם, אבל הם מקובלים רק על השר עצמו ולמזלנו לא מתקדמים ולמזלנו גם לא יבנו אותם. הכוונה לפרויקט הרכבת לאילת ופרויקט שדה התעופה בתמנע. רק מימון שדה התעופה בתמנע, אם חלילה ייבנה, יגרום (נכון לעכשיו) לרשות שדות התעופה גירעון של 9.4 מיליארד שקל. מי יכסה את הגירעון? שוב יעלו את המע"מ? את מחיר הדלק? את מחיר המים, כדי לכסות עוד גירעון?
השר, שלא פתר את בעיית הרכבת התחתית/קלה בתל אביב ובגוש דן, שכבר שרף מיליארדים על סיפורי
רכבת ישראל, שלא עשה דבר אחד שלם ומוצלח בתחום קווי האוטובוסים או כל שירות תחבורה אחר בישראל, שלא השלים שום פרויקט מלבד כבישים - שזה א'-ב' גם במדינות אפריקניות נחשלות - לא מפסיק לבזבז כסף. כי בינתיים, גם אם לא יצא דבר מהפרויקטים של תמנע והרכבת לאילת, ההוצאות על התכנונים כבר הרקיעו שחקים.
אז מה יש לנו? דירקטוריון הרכבת מנסה להוציא אל הפועל הנפקת אג"חים של רכבת ישראל. השר מתנגד להנפקה, בינתיים מסיבותיו שלו, ומובן שתוכניות לפיתוח רכבת ישראל לא יכולות להתבצע. במקביל לעצירת נושא האג"חים, דוהר השר בכיוון שדה התעופה של תמנע, שכל הגופים המעורבים קבעו את חוסר הכדאיות שלו. השר הפיק, אם כן, עוד רעיון איך לסחוט כסף מהאזרח. ההצעה היא להטיל על האזרחים הטסים לחו"ל אגרת נוסע בסך של 24(!) דולר לכל טיסה. בטוח שכל אזרח ישראלי שואף עכשיו לעוד היטל, לעוד מס ולעוד הטלת הוצאות על הכיס...
יש לנו שר תחבורה כושל שמסתכסך עם ועד העובדים של רכבת ישראל, ששידרג את משכורות עובדי הרכבת בסכומים שלא יאומנו, שכר שעלה ב-25% לכל עובד, פלוס מענק אישי של 40 אלף שקל לעובד... ועדיין לא מסתדר עם הוועד. הסיפורים לא נגמרים... במדינה שפויה היו חושבים שוב לפני מינוי השר לתפקיד הבא.
