יש כאלה שקשה לנתק אותם מהטלוויזיה או רדיו, אם הם שומעים את מילת הקסם: "חדשות" - הם עוזבים הכל ורצים לראות או לשמוע. אני דווקא בורח מכל "המהדורות" הללו שלועסות את אותם הסיפורים עם שינוים קלים המסופרים כך שיישאר רושם ששמעת או ראית דברים חדשים באמת - מעדיף לשמוע מוזיקה ברדיו או בנגן - בלי שטיפת מוח ובלי פרסומות. אבל מה לעשות אם הפרסומות הפכו להיות חלק בלתי נפרד של כל התוכניות, גם המוזיקליות? אז נסעתי פעם ברכב והאזנתי לערוץ רדיו כלשהו ובקטע הפרסומות פתאום שמעתי: "תערוכה חדשה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב!"
תערוכות במוזיאון ארץ ישראל מובן מאליו שבמקרה כזה אתה מצפה על תערוכה המוקדשת למשהו משלנו: מדבר יהודה בחורף, אתרים היסטוריים של ארץ בנימין, יופי החורפי של נחל תרצה, מזבח יהושוע בהר עיבל - בארצנו הקטנטונת יש מאות אזורים ומקומות שאפשר להקדיש להם תערוכה שלמה וזה לא יהיה מספיק כדי להראות אותם מכל ההיבטים. הרי מדובר על מוזיאון ארץ ישראל!.
לא! בפרסומת היה מדובר על משהו שונה בתכלית - שם התערוכה: "אתיופיה - מסע אל ארץ הפלאות" - לא ארץ ישראל ולא בטיח. לי זה צרם, אינני מתנגד לתערוכה על הארץ ההיא אבל לא במוזיאון האמור לעסוק בדברים שונים. כנראה הארגונים שהביאו רבבות מסתננים מאפריקה לתל אביב הצליחו גם להסיט מוסדות רבים מעיסוקם המקורי שמפריע לכוחות הרוע השולטים היום במדינתנו. באותה מידה של צדק היה אפשר לארגן תערוכה על הפירמידות במצרים (אבותינו בנו אותן), על בבל או רומא שהיו הכובשים בארצנו. היום הערבים מנסים להשתלט עליה - וארגונים "יהודיים" משתפים פעולה איתם, אבל זה כבר נושא לסיפור ארוך יותר.
ולסוף - רשימת תערוכות פתוחות של המוזיאון (מהאתר):
- הבנק של ולירו (פעילות הבנקאית שהתנהלה ביישוב היהודי בירושלים)
- פנקס 45 (תערוכת צילומים בחנות פרחים בת-א)
- ימי הגימנסיה (צילומים מגימנסיה העברית הרצליה )
- תמונות מארץ התנ"ך (תמונות צלמי "אמריקן קולוני" של אתרים שונים בארץ ישראל) - תערוכה יחידה המתאימה לאופי המוזיאון
נשאר רק לשאול: איפה כאן ארץ ישראל?