הממשלה החדשה תהיה פצצת-זמן מתקתקת. כזו שתתפוצץ עוד לפני סיום הקדנציה שלה בקול-נפץ אדיר. הרכבה הוא שדה זרוע-מוקשים, המזמן צרות-צרורות כבר מראש. החיבור שבין "הליכוד ביתנו" ל"בית היהודי" ול"יש עתיד" כמוהו כאנדרוגינוס שמתקשה לתפקד. משהו בדומה לרובה שאיננו נצור, שדי בלחיצה קלה על ההדק כדי שהכדור יפלח את חלל האוויר.
המוקש הגדול הוא משרד האוצר.
יאיר לפיד, שיטול אותו לידיו, יחרוץ בו את גורלו לשבט. את המלכודת הזו, שאליה יפול, טומן לו ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, דורש-רעתו. הרי סוד גלוי הוא שמשרד האוצר מצוי בגרעון תקציבי ענקי, שלא ניתן לעצור אותו גם בגזירות קשות שיוטלו על הציבור הרחב.
אין לכן כמו משרד האוצר כדי לקרב את קיצו הפוליטי של יאיר לפיד. הכבוד הגדול שנטל לידיו ידרדר אותו מהר מאוד מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ויהפוך אותו למוקצה מחמת המיאוס בעיני הציבור, שישחר בקוצר-רוח למפלתו הקרובה.
כישלון מובטח לאוצר בידיו של יאיר לפיד צפוי כישלון מוחץ יעוד מראש, ולו מן הסיבה הפשוטה שאין לו שמץ של מושג בענייני כלכלה וכספים. אלא שבקונסטלציה הנוכחית לא מצוי גם מישהו אחר - אפילו לא קוסם-הייטק נוסח
נפתלי בנט - שיצליח להוציא את העגלה מן הבוץ העמוק שאליו כבר שקעה. ובכל זאת ההבדל בין השניים ברור למדי: יאיר לפיד הוא זה שנפל במלכודת, בעוד נפתלי בנט השכיל לברוח ממנה בזמן.
בסופו של דבר, גם הברית בין בנט ליאיר לפיד אינה יותר מבועת-סבון שנגוזה. מסתבר שבין השניים לא קיים מכנה משותף מלבד מספר מילים נלוזות, נוסח "אחי היקר". האמת הנסתרת היא שבנט חותר בסתר כנגד לפיד ומתוחכם פי כמה ממנו. יתר על כן: אף שהוא נופל, בינתיים, ממתחרהו בכוחו האלקטורלי - ישכיל בנט במשך הזמן לבנות את עצמו בממשלה החדשה במשנה-כוח ומרץ, כשבבחירות הבאות הוא יהיה גם זה שירכב על הסוס המנצח.
