|
תאריך:
|
10/03/2013
|
|
|
עודכן:
|
10/03/2013
|
הרשות לפגוע בשם הטוב שלנו |
|
1 |
|
|
יש לחשוב ביחס למכלולו הכולל ולראות היכן ממוקמים חברי הכנסת.
בישראל שופטים העניקו לעצמם חסינות מלאה הן פלילית והן אזרחית אזרחית. במדינות אחרות בעולם מבחינים בין פעולה שיפוטית ובין פעולה מינהלית שמבצע שופט פעולה מנהלית של שופט בכל מקרה אינה חסינה לא פלילית ולא אזרחית. כך למשל זיוף פרוטוקול אין הפחדת עד ואי נתינת אפשרות להעיד אלו הם פעולות מנהליות והתנהגויות כאלו הנן פליליות בדרגה החמורה ביותר שיכול שופט לעשות. גם פעולה שיפוטית אינה חסינה לגמרי. אם יוכח שהחלטה כזו ניתנה בחוסר סמכות מוחלט, תתאפשר הגשת תביעה כנגד השופט. בישראל כיון ש שופטים אינם חוששים ממרות הדין שכן אין כל מרות על מי שאינו כפוף למרות כלשהי. כל השופטים בכול הערכאות, מהתחתונה ביותר ועד העליונה ביותר, פטורים מלעמוד למשפט ולשאת בעונש. הם פטורים מאחריות פלילית וגם מתביעה אזרחית הן לגבי פעולות מנהליות והן לגבי פעולות שיפוטיות גם אם אלו נעשו בזדון וללא סמכות הרשיעו וגזרו מאסר עולם!
כמה פחות חסינות צריכה להיות לחסרי הכנסת אשר הסכימו לתת חסינות מוחלטת לשופטים. גם כך בית המשפט חזק מיד ויותר מהכנסת יותר מהריבון!!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
|
|
כידוע גם לך המערכת המשפטית מושחתת !!!
מדבורים לא תגיע הישועה { אם בכלל,,}
חייבת להתארגן קבוצת מחאה !!!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
כהן ישראל |
|
|
|
|
|
אנשים לא מבינים מספיק את הקורה! כנופיית החוק במילים, מילים מטמטמת את הציבור. כאילו בית המשפט הוא מעוז ההגנה על האזרח... נהפוך הוא! בית המשפט פועל כל הזמן לשליטתו המוחלטת ולהפיכת האזרחים לנתינים חסרי כל זכויות (לאחרונה בית המשפט רוצה להשתלט בגלוי על התחיקה), מה שהינם רק לא כולם יודעים זאת, עד שלא מתנסים בעצמם במערכת המשפט! גם אז לא כל כך מבינים מה קורה פה וחושבים לעיתים שהם אישית נפלו קורבן ליחידים רעים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
|
|
בית המשפט הוא נדבך חשוב ביותר בכל שלטון ובית משפט עצמאי הוא ממאפיני המשפטר הדמוקרטי. בית המשפט הישראלי הפך את העקרון על פיו וטענתו היא שבית המשפט הוא במהותו "ה" דמוקרטיה. הרשות השופםטת איננה דמוקרטית ובישראל בית המשפט הוא הפחות דמוקרטי, המנותק ביותר מרצון הרוב. יתר על כן, בית המשפט מנותק מהציבור כפרטים מצוקותיהם מפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות כבני אדם זכויות שצריכות להנתן להם בכל חברה אנושית ובודאי במדינה דמוקרטית המחויבת בהגינות כלפי האזרח. את אלה ניתן לאבחן בכמה מישורים:
בחירת שופטים – לדעת השופטים בישראל, הציבור אינו יכול לבחור מי ישפוט אותו. על כן שופטיו מתמנים עד גיל הפרישה בלא אישור מצד גוף נבחר כלשהו, לא הכנסת, לא הממשלה, או ראש הממשלה. הם נבחרים ואם הם מורחקים - באותה הדרך, על ידי ועדה למינוי שופטים הכוללת אמנם כמה נציגי ציבור, אך מורכבת ברובה מבכירי הממסד המשפטי – המתמנים בידיהם עצמם, ולשופטים זכות וטו. כל זה הוא התקדמות לעומת הנעשה קודם לכן. מינוי או הרחקה התבצע אך ורק על ידי שופטים הרחק מהעין הציבורית וללא נתינת כל דין וחשבון לגוף כלשהו. בישראל הרשות השופטת מאז הקמתה מינתה את עצמה. באופן זה צברה כוח בלתי נשלט על ידי העם בניגוד מוחלט לשתי הרשויות האחרות שמינויים ותפקודם הינו דמוקרטי. "הדמורטק הגדול" אהרון ברק לחץ מפורשות על הכנסת לבל יבחרו בשופטים באופן דמוקרטי.
פיקוח על שופטים – על פי חוקי הדמוקרטיה על שופטים להיות עצמאים רק מספיק כדי לדחות איומים על עצמאותם השיפטית המקצועית אך אסור שיהיו עצמאיים מכל פיקוח חיצוני. ומי אכן שופט את השופטים? לדעתם ובמיוחד לדעת נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק אין לפגוע בעצמאות בית המשפט על ידי פיקוח חיצוני, שאם לא כן תהיה זו לדעת בית המשפט פגיעה בהפרדת הרשויות! אהרון ברק טען שרק שופט בית המשפט העליון בדימוס יכול לשמש נציב תלונות הציבור על שופטים. על אותו שופט להבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים שהיא בפועל הנשלטת על ידי נשיא בית המשפט העליון. כלומר מי ששופט אותם, עליו להבחר על ידם מתוכם. לנציגי הציבור השפעה בטלה על בחירתו, והנציב לא יהיה אחראי כלפי הציבור אלא כלפי הקבוצה הקטנה של השופטים – הלא הם הנשפטים. כך למשל כאשר הוגשה תלונה לנציב אליעזר גולדברג, על נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש היא שבחרה בו והיתה האחראית עליו, לכן מפליא שדחה את התלונה והצדיק את הנלונה.
קביעת חוקי בית המשפט - לדעת השופטים הם לא רק עוסקים בשפיטה אלא עלידיהם ולפי רצונם יקבעו החוקים הנוגעים לבית המשפט ולשופטיו, ועל הכנסת להענות לכל רצונם. לכן קבעו את חסינותם המוחלטת הן פלילית והן אזרחית בכל הנוגע לשפיטה. כך גם קבעו את תנאי העסקתם בחוק יסוד הוא חוק יסוד השפיטה. את חוקי בית המשפט הם קבעו. צילום בין כותלי בית המשפט בעת הדיון ובלעדיו הם מחוץ לחוק, הקלטה מותרת עם כל כך הרבה סייגים עד שהיא בטלה – אסורה ההקלטה לעורך דין, לבעל דין המיוצג/מלווה על ידי עורך דין, אסורה הקלטת דיון של אחר גם אם הלה בקש, כמו כן מותר לשופט להתנגד להקלטה! לכן כל הוכחה נגדם על עברינותם היא מעשה עברה. הנעשה בעת הדיון הוא מה שהם רושמים ואין איש יכול להוכיח אחרת. נציבות תלונות על ציבור אינה טורחת לחקור בעצמה. התירוץ האחרון לאיסור ההקלטה הינו שמירה על צנעת הפרט. מי טען שאת בעלי הדין יש לצלם או אם מפרסמים ברבים לפרסם הקלטה ללא עיוות הקול וללא השתקת איזכור שמות? דאגה לשמירה על צנעת הפרט הינה טענה שקרית לאור העובדה שכל אחד יכול למצא במרשתת באם ואיזה עבר יש לאדם |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
|
|
|
דאגה לשמירה על צנעת הפרט הינה טענה שקרית לאור העובדה שכל אחד יכול למצא במרשתת באם ואיזה עבר יש לאדם עם הרשות השופטת. כך ניתן לגלות אם אדם מסויים הורשע אך לא ניתן לדעת לאשורו של דבר מה באמת היה במשפט.
חוקי שפיטה – חוקי שפיטה וחוקי בית המשפט קובעים את אופן השפיטה, את המותר והאסור לשופט וכך הם חורצים גורליות. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין אם בעלי דין יזכו למשפט צדק או שיהיו נתונים לשררה חסרת מעצורים. חוקים אלו קובעים את ההבדל בין היות האדם אדון לגורלו או את היותו נתין או עבד חסר כל זכויות וגורלו נתון לרמיסה. שופטים קידמו חוקי שפיטה דרקוניים לדוגמא אמירה שנאמרה מחוץ לכותלי בית המשפט ואין לבית המשפט כל מעקב באם היא נאמרה ואם כן בעקבות מה היא נאמרה, הינה מקובלת עליהם אם בדין פלילי כך טוענות רשויות אחרות. יש "הודאה" גם אם אין בעל הדין חוזר עליה והוא מתכחש לה אין זה משנה לשופטים. הם מרשיעים בעקבות רישום של המשטרה, גם אם המשטרה טוענת דברים מופרכים ובלתי מתקבלים על כל הגיון.
התערבות במהלכים עם משמעות מדינית – לטענת בית המשפט אל לשופטים להבחר על ידי נבחרי העם כדי שיהי נקי משיקולים פוליטיים. שלא כמוצהר שופטים בוחרים שופטים אחרים בין השאר על סמך עמדותיהם המדיניות ובהתאם לכך גם פוסקים. פסיקותיהם מנוגדות להשקפת העם. הבקןרת השיפוטית
על פעולות הרשות המבצעת ואף החלטות מנהליות של הכנסת הדוקה ומרחיקת לכת ביותר, בית המשפט כשגרה נוהג לבטל פעולות שתי הרשויות האחרות. בנהגו כך הוא פועל נגד העם ועל כן הינו מוסד בלתי דמוקרטי. לדעתו של בית המשפט כל זמן שהוא מתערב בפעילות הרשויות האחרות, אין בכך ביטול הפרדת הרשויות, כלומר בית המשפט משתלט על מדיניות אך כל זאת הוא עושה בשם הדמוקרטיה לטענתו "מגן מפני עריצות הרוב" ומנהיג את עריצות המיעוט. לשופטים כל זה אינו מפריע להם לטעון שבית המשפט הוא "ה" "דמוקרטיה"...
בית המשפט מסתמך על הדוגמא האמריקאית שם טענו שבית המשפט העליון פוסק לפי החוקה אשר היא המבטאת את רצון העם. כדי שתהיה לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים מתחיבת חוקה, אך לא להיפף קיומה של חוקה אינו מחייב בהכרח מתן זכות לבית המשפט העליון לבטל חוקים. בית המשפט העליון בארצות הברית אינו מבטל חוקים והחלטות בכזאת בתכיפות ובכל זאת זוכה לביקורת נוקבת. בישראל אין חוקה, למרות שהשופט האהרון ברק קידם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וטען שזו חוקה. לכן בית המשפט מתערב כל אימת שהוא מוצא לנכון. באין חוקה אין כל הצדקה שבית המשפט העליון יתערב בעבודת הכנסת או הממשלה. בכל מקרה במדינות שיש להן חוקה והן מאפשרות לבית המשפט להתערב רק לבית המשפט העליון מותר לעשות כך. בישראל בה גם אין חוקה, לאחרונה הועלתה על ידי גרוניס גם הדרישה שבתי המשפט בכל הערכאות יוכלו לבטל חוקים. השופט האמריקאי פוזנר ממבקריו חריפים של אהרון ברק: מערכת משפט החופשייה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.
לאמיתו של דבר שופטים הינם עורכי דין מעולים למען עצמם ומעמדם, להם גם השררה והכח להשיג את מבוקשם. שופטים משולים למנהיגות מוחלטת הקובעת את החוקים והכללים למען עצמה בלבד, בישראל הרשות השופטת היא החוק ואין איש יכול לה. כל זה מלוה בהרבה מלל על "עצמאות בית המשפט" ועל דמוקרטיה .בפועל בית המשפט בישראל הינו עריץ והוא עצמאי רק מהציבור אך לא משאר אינטרסים, הוא איננו דואג לשפיטת העומדים בפניו מתוך שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי ברשויות אחרות ואין הוא כלל דואג לזכויות אדם בסיסיות של העומדים בפניו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
צרצר |
|
|
ראובן לייב
הברית שכרת, כביכול, עם יאיר לפיד מתגלה בסופו של דבר כאחיזת-עיניים בלבד. בקואליציה החדשה המסתמנת כעת ינחית עליו ראש הבית היהודי נוק-אאוט כואב והוא גם יהיה זה שירכב על הסוס המנצח בבחירות הבאות
|
|
|
|
|
|
אלברט שבות
שאלת החיים, כפי שנראה להלן, אינה שייכת למי שחפץ בחיים אלא למי שמבין את החיים, והמסקנה היא אחת: ככל ואני ממשיך להבין את המציאות שאני חלק ממנה כך אני ממשיך לחיות, פשוטו כמשמעו; ללא הפסק.
|
|
|
|
|
|
ניצן הורוביץ
השבוע במליאת הכנסת, דרשתי להכיר בחסן אוסרוף כקורבן של פעולת איבה, קורבן טרור. אין שום הבדל. יהודים שמותקפים "על-רקע לאומני" מוכרים, ובצדק, כנפגעי פעולות איבה. זו המשמעות של פשע שנאה: פשע נגד החברה. חסן אוסרוף הותקף בגלל שהוא ערבי. הפגיעה בו היא פשע שנאה
|
|
|
|
|
|
עמיר סגל
רות קלדרון בחרה לשים עצמה במקום הנוח ביותר - ח"כית שלא מתחייבת. מי שמביע עמדה מיד גוזר על עצמו בקורת. מי שאין לו דעה אין עליו בקורת. מי שלא מתחייב לא מאכזב
|
|
|
|
|
|
אילן ריס
הביקור המיועד של נשיא ארה"ב, אובמה, מעורר את השאלה האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה והאם אובמה ישחק את התפקיד של צ'מברלין לאחר כ-75 שנה? שכן הנשיא אובמה משדר אותות סותרים
|
|
|