הנה מתקרבים ובאים ימי הפסח ושואלים ודורשים לפני החג חכמי המוסר בענייני הנפש ודרך האדם לפני החג. וידוע שבחג הפסח כוחות נשגבים - "ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל", והגאולה היא בכל העניינים ובכל המובנים. ואף אם יאמר האדם, הנה עברו וחלפו כמה חודשים של ניסן ועדיין לא נושענו ולא נגאלנו, לא כך הדבר. בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, בכל ניסן אנו נגאלים ומקרבים את הגאולה ואת הישועה הן בכלל והן בפרט. כל שנה שחולפת הנפש מתקרבת להקב"ה וההבנה גדולה ונהיים כלי קיבול שתשרה השכינה בנו.
לכן צריכים להכין את עצמנו בימים אלו לחפש ולבדוק בחדרים ובסדקים של הלב ולנקות את נפשנו מן החמץ ולהרבות בתורה ובמצוות. וכבר אמרו חז"ל: רבי חנינה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
ומשלו חז"ל לאיש עשיר אשר הגיע לכפר של עניים וכשנכנס הצטער על העוני והמחסור אשר ראה בכפר. מיד אמר לאדם הראשון אשר פגש: מבקש אני להתאכסן בבית וכל דבר אשר יעשו למעני אני אשלם סכום מרובה ביותר. האדם רץ מבית לבית וסיפר ואמר: הגיע אדם לעיר אשר מבקש לשלם ברוחב לב לכל מי שיארח אותו. העניים הרגילים לדוחק לא האמינו ודחו אותו. עד אשר עני אחד הסכים, הכניסו לביתו, השתדל בכל כוחו למען הנאתו ורווחתו של העשיר. כעבור כמה ימים הודיע לו העשיר שהוא עוזב ויוצא לדרכו וביקש את החשבון לתשלום. העני ביקש מעט. אמר לו העשיר: לא, תיתן לי חשבון מפורט על כל אשר עשית למעני לפרטי פרטים ולא כללי. כך אנו. הקב"ה רוצה לזכות אותנו, לכן הרבה לנו תורה ומצוות.
ומדוע אמר תורה לפני מצוות? אלא כאשר לומד האדם תורה, מבין ויודע מה הערך של כל מצוה ומצוה, ומה המורכבות של כל מצוה. לכן אחרי שלומד תורה מבין את המורכבות של המצוה ואז המעלה גדולה ביותר ובהתאם גם השכר של המצוות.
הנה מגיעים לימי החג אשר ישנן מצוות מרובות. בימים האלו ישנן שתי מצוות עיקריות - חסד קמחא דפסחא והשתדלות בגוף להכנת החג. וישתדל האדם למסור נפש ולהרבות במצוות והשם יתן הטוב.