יהודה - מקור שמו של העם היהודי - ושומרון הם שמותיהם הגיאוגרפיים וההיסטוריים של חבלי ההר המרכזיים בארץ ישראל מאז ומתמיד, ושימשו במפות עבריות ולועזיות לכל אורך השנים. אין אלה שמות פוליטיים.
במשך 19 שנות הכיבוש הירדני של אזורים אלה, בשנים 1948 עד 1967, נקראו יהודה ושומרון על-ידי הכובש הירדני בביטוי "הגדה המערבית". ואכן, מנקודת ראותו של השליט ברבת-עמון, ושלו בלבד, השטחים שנכבשו על-ידו בצידו המערבי של נהר הירדן הם "גדה מערבית", כשם שבעינינו ממלכת ירדן היא עבר-הירדן המזרחי, או הגדה המזרחית, של אותו הנהר.
בתום מלחמת ששת הימים הוקמה "מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית", וכך - מתוך חוסר מחשבה - הוכנס המונח של הכובש הירדני גם לשיח הישראלי. חשוב לציין שמנקודת ראות ישראלית כל ארץ ישראל המערבית היא "הגדה המערבית", ולא רק אזורי יהודה ושומרון. גם הגליל שוכן בגדה המערבית של הירדן, וגם תל אביב...
בהמשך - מתוך שטחיות - הוחל השימוש הפוליטי-נדל"ני במונח "שטחים" כדי להפחית בערך של ערש ההיסטוריה היהודית ובמטרה להציג את לב ארץ ישראל כעומד למכירה תמורת "שלום" ואפילו תמורת טרור.
צר לציין שאמצעי השידור הממלכתיים (?) של מדינת ישראל תורמים להנצחת העיוות המזיק. הכתבת של
קול ישראל והכתב של
גלי צה"ל לענייני יהודה ושומרון קרויים "כתבים בשטחים". יתר על כן, הם מדווחים גם על המתרחש בירושלים המזרחית, כאילו אף בירת ישראל היא חלק מן "השטחים".
השמות יהודה ושומרון הם מושגים גיאוגרפיים והיסטוריים. המונחים "גדה מערבית" או "שטחים" הם פוליטיים ותלושים מן הגיאוגרפיה וההיסטוריה, וחשוב שאמצעי השידור הממלכתיים (?) יימנעו מן השימוש בהם. שם תפקידם של הכתבים המסקרים אותם צריך להיות כתבנו/כתבתנו ביהודה ובשומרון.
וכן, לא ייתכן להגיד על אדם שהוא גר ביהודה ובשומרון. הוא יכול לגור ביהודה או בשומרון, אך לא בשניהם, כשם שאינו יכול לגור בגליל ובנגב...
ועוד: מי שחוצה את "הקו הירוק" מהשומרון מערבה אינו "נכנס לארץ". גם כאשר הוא שוהה ממזרח לקו הוא נמצא בארץ ישראל. "כניסה לארץ" בהקשר כזה אינה מעידה אלא על בורות.
לא מיותר להזכיר: קול ישראל (כמעט) אינו משמיע לאורך שנים את השיר הקשור ביותר לחג השבועות,
סלינו על כתפינו, ככל הנראה משום שמדובר בו בין השאר על הבאת ביכורים מיהודה ומהשומרון. חשוב לציין שהשיר נכתב בשנת 1928, לפני שהיו מדינת ישראל, "קו ירוק", "גדה מערבית" או "שטחים".
