שנת 2012 הסוערת והפכפכה שעברה על שוק הנדל"ן הישראלי, לא הורידה את מחירי הדיור. בתל אביב, היכן שהחלה המחאה והייתה הטיזר המרכזי להתפרצותה, נשמרה בשנה האחרונה יציבות במחירי הדירות.
מהר מאוד הבינו הרוכשים כי אין חדש תחת השמש. בת"א כמעט ואין פרויקטים חדשים כמו בפריפריה ולכן גם היזמים שמרו על מחירים יציבים.
בשוק הדירות בנות שלושה חדרים נרשמה עלייה קלה במחירים של
בין 3%-4%. אם לפני כשנה עלתה דירה כזו בין 1.8-2.4 מיליון שקלים היום עומד מחירה על בין 1.85-2.5 מיליון שקלים, תלוי כמובן באזור בעיר. דירות בנות ארבעה חדרים נותרו בטווח מחירים של 2.6-3.2 מיליון שקלים, ומצב סטטי דומה נותר גם בשוק דירות החמישה חדרים העומד על מחיר ממוצע של 3.2-3.5 מיליון שקלים.
לעומת זאת, מחירי השכירות שהם אלו שהציתו את המחאה החברתית המשיכו לעלות ואף הגיעו לשיאים חדשים במהלך השנה החולפת.
הדוגמה הטובה ביותר לכך היא אזור דרום תל אביב, אזור חריג יחסית לשאר חלקי העיר, שבו מחירי הדירות מאוד מאוד זולים ועומדים על טווח מחירים של 500,000-1,000,0000 שקלים בלבד, בשל העובדה שהאזור מאוכלס בעובדים זרים הנחשבים לאוכלוסיה קשה. אך למרות זאת, מחירי השכירות שם דומים למחירי השכירות באזורים היוקרתיים של ת"א כמו הצפון הישן או שכונות רמת אביב. מצוקת השכירות והדיור של האוכלוסיה הזרה גורמת להם לשלם כמעט כל מחיר שהם מתבקשים ע"י הכנסת דיירים רבים לדירה המחלקים בניהם את נטל השכירות.
בתקופת המחאה ירדו המחירים כיוון שהשוכרים היו יותר בררניים, אך מגמה זו לא נמשכה לאורך זמן, ומיד עם סיומה המחירים חזרו ואף זינקו.
התנודות בשוק הורגשו מידית: דירת שני חדרים בצפון הישן שלפני כשנה הושכרה במחיר של 4500 שלים, ירדה בשלב מסוים למחיר של 4,000 שקלים אך היום היא כבר תושכר במחיר של 5000 ואפילו-5500 שקלים.
בחוזי השכירות החדשים חזרו המחירים הגבוהים המשקפים את עליית הביקוש על ההיצע ופתרון אמיתי לצעירים המבקשים לשכור דירה בת"א עדיין לא נראה באופק.