הטור של פריצי

יציאת ירושלים דורית ביניש, הנשיאה לשעבר של ביהמ"ש העליון, עוזבת את ירושלים ועוברת לפנטהאוז שרכשה ב-10 מיליון שקל במתחם סביוני אביב בצפון תל אביב. מותר לה. כפרקליטת מדינה ונשיאת ביהמ"ש העליון (עלות שכר של קרוב למיליון שקך לשנה) היא הרויחה את הכסף הזה, הפנסיה שלה גם היא תורמת לה עוד כחצי מיליון שקל לשנה, וגם בעלה כעו"ד עצמאי השתכר ומשתכר בכבוד, כך שהנושא הוא לא הפנטהאוז אלא ירושלים. ביניש בורחת מירושלים. גם הקולגה שלה מההרכבים המשפטיים, השופט מישאל חשין, עשה זאת. כמו רבים טובים ואחרים. כל מה שהיה, בצדק או לא, העילית הירושלמית, אם מהאקדמיה, מהמשפט, מהרפואה או מהעשיה הציבורית כמו כנסת וממשלה, נוטש את העיר אט אט או מהר מהר. חלקם עברו להר אדר, מבשרת ושאר ישובי הסביבה, וחלקם הלכו לתל אביב ואפילו לחיפה. "בעקבות הילדים" כפי שהם מסבירים. או בבריחה מהחרדים ומהידרדרות העיר, כפי שאנו מבינים. היא כבר לא כיף, ירושלים. היא הייתה פעם כזו, תוססת, מעניינת, מרתקת. עם פסיפס אנשים מגוון החל מסוחרי שוק מחנה יהודה הפנתרים השחורים ושחקני בית"ר ועד הפרופסורים של רחביה, שדרני הטלוויזיה, אנשי תקשורת ועובדי הממשלה והמנגנונים. היום, העובר ברחובותיה חש שהוא עובר בעולם שחור-אפור קדורני, המורכב מהמון פסיפסים של קנאויות קטנות, דתיות, אתניות ופסיכופתיות. חומות שקופות של זרות, פחד ושינאה מפרידים בין ערביי מזרח העיר לבין חובשי הכיפות הסרוגות והשחורות של יהודי מערבה, כשפה ושם עוד חולפים להם בדומיה כמה אנשים רגילים, כשהם מקווים רק לעבור את היום בשלום, או את חייהם בעיר, ללא כל תקלה מיוחדת. את המאבק על אופיה של העיר וציביונה הם זנחו כבר מזמן, ביום בו שאר חבריהם יצאו מכאן. 22% לאגודת ישראל. 21% לליכוד. 15% לשס, 12% לבית יהודי 3.5% לאלדד ומיכאל בן-חורין. אלה היו תוצאות ההצבעה האחרונה בירושלים, וההצבעות בישראל הן שבטיות. ביחד זה יוצא 73% וזה כבר צבע ברור. זה אחרת משאר מדינת ישראל. אני לא חושב שביניש עוברת דירה לתל אביב. אני חושב שגם היא בורחת מירושלים.