תנו להיי-טק לנצח

הממשלה החדשה, על שריה הצעירים והטריים שמתחילים לעבוד החל מהיום, יצטרכו לטפל בשורה ארוכה של אתגרים ומשימות שנערמו על שולחנם. אלו הם אתגרים לבעיות ישנות שלא נולדו אתמול, אבל עקב תקופת הבחירות, המו"מ להרכבת הממשלה וביקור הנשיא האמריקני ברק אובמה, לא קיבלו תשומת לב. אחת המשימות המרכזיות שהשרים יצטרכו להתייחס אליה, במישרין או בעקיפין, היא עצירת ההאטה המדאיגה בענף ההיי-טק. על-פי נתונים של מכון הייצוא, שנת 2012 הייתה השנה הראשונה שבה הורגש קיפאון בייצוא ההיי-טק. ערב הבחירות יצאו בכירי ההיי-טק וראשי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בקריאה לממשלה להתערב, במטרה לייצר פה תשתית ומציאות כלכלית שתאפשר להיי-טק להמשיך להיות הקטר של המשק. ערב הבחירות, קיבל אלישע ינאי, יו"ר האיגוד, הבטחה עקיפה, לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל במהירות להקמת שולחן עגול משותף למנהלי המשרדים ולאיגוד, אם אכן ימשיך בתפקידו. זאת, כדי להתחיל לטפל בבעיות הבוערות של המשק הישראלי. את הפאנל הזה יוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, או כל גורם אחר מטעמו. עכשיו, מצפים התעשיינים, כי נתניהו יממש את הבטחתו. כמו ינאי, גם נתניהו סבור שענף ההיי-טק הוא מנוע צמיחה חשוב לישראל, וכי המשק לא יוכל להתמודד עם ירידה בהיקף הייצוא של הענף, אשר עומד על 21 מיליארד דולרים בשנה. חשיבותו של הענף אינה רק למגזר עצמו, אלא לכלל המשק הישראלי. זאת, מאחר שההיי-טק מהווה כמעט שני שליש מכלל הייצוא התעשייתי הישראלי. ירידה בייצוא פירושה פחות דולרים שנכנסים למשק - וההשלכות ברורות לכולם.

וכה אמר הרב פירון

לא רק נתניהו צריך לממש הבטחות. סביב שולחן הממשלה יושבים לפחות שלושה שרים, שערב הבחירות דיברו בפורומים שונים על הצורך בסיוע לענף ההיי-טק. עם כניסתם לממשלה, אנחנו, כמי שמתכוונים לעקוב מקרוב אחר טיפולה של הממשלה בנושא זה, שמחים להזכיר לשרים הצעירים את מה שאמרו לפני פחות מחודשיים. אחד מהם הוא שר החינוך החדש, הרב שי פירון (מפלגת יש עתיד), אשר השתתף בתחילת ינואר בפאנל שסיכם את הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. וכה אמר הרב: "מערכת החינוך לא הפנימה את המשמעויות הלימודיות שנובעות מהשינויים הטכנולוגיים. אם לא נתעשת ונבין שהמצוינים שלנו פחות מצוינים, נהיה בבעיה". השר החדש ודאי יקרא על תוכניות התיקשוב של משרד החינוך, ועל החינוך הטכנולוגי שעובר מהפכה בשנים האחרונות. תפקידו יהיה לדאוג שמה שכבר הוחל בו לא ייפסק, וכי מה שצריך לתקן, יתוקן. שר אחר שיצטרף לישיבת הממשלה הוא יאיר שמיר, שאמנם יעסוק בחקלאות, אבל יש לו דעה וגם ניסיון רב בעולם הטכנולוגי. באותו פאנל מסכם, אמר שמיר, כי הבעיה של ענף ההיי-טק היא שמעולם לא היה לו לובי חזק בכנסת. הוא הבטיח שכאשר יהיה בממשלה יידע ללחוץ על האוצר לשחרר תקציבים מתאימים, במטרה לסייע לענף ובעצם לכל עם ישראל. השר הישיר שאחראי על הענף הוא נפתלי בנט. אומנם במערכת הבחירות שלו הוא לא העלה את נושא ההיי-טק לראש סדר היום, אבל אין ספק שהוא יודע דבר אחד או שניים על הענף, אקזיטים וכדומה. בנט צריך להפנים את ההצעות שהועלו לגבי עצמאות תקציב המדען, ניתוקו מהתקציב הכללי של המשרד ומתן עדיפות. ויש כמובן את שר המדע החדש, יעקב פרי, שהוביל במשך שנים רבות את מהפכת הסלולר בישראל. גם הוא בוודאי מבין את חשיבות ההשקעה במדע. פרי יכול לנצל את ההזדמנות ולהפוך את המשרד להרבה יותר רלוונטי, כזה שמשפיע באמת על התחום עליו הוא אמון. במשרד התקשורת יכהן שר בחצי משרה, גלעד ארדן, שצריך לאחל לו שיידע לשמור על הרפורמות שקודמו משה כחלון החל בהן. דרושות לכך שעות עבודה רבות יותר מאשר שר במשרה חלקית, אך אם יהיה חרוץ מספיק ויגלה יכולת למידה וניהול חכם, יש סיכוי שהענף התקשורת ימשיך להיפתח. השורה התחתונה: ממשלה חדשה עם אתגרים ישנים ומורכבים, שכוללת כמה חברים צעירים ומבטיחים, שכבר הספיקו לשמוע ולדבר על ענף ההיי-טק. הם מבינים את חשיבותו, ועכשיו הגיע תורם לממש את ההבטחות.