יש לי חבר נפש כבר שנים שלא מכבר יצא לגמלאות מרבנותו האזורית במרכז הארץ. האיש היה רב אזורי מטעם הרבנות הציונית ועל-אף חרדיותו חבר לא פעם למפלגות חילוניות ובראשן מפלגת העבודה. אבל היו לו רגעים שבהם הוא היה נזכר כי אביו - שאותו ירש ב"רבנות האזורית", הוא היה אומנם רב ציוני אבל תמיד תרם את המעשר ל"נטורי קרתא" בטענה כי "שם נמצאת האמת". אותו חבר - רב היה גם טוען, מפעם לפעם, כי ה"רבי מסאטמר צדק כשיצא נגד קיומה של המדינה". המעניין הוא שהרב - חבר הזה היה טוען את פניניו ה"קנאים" אך ורק כאשר היה מועמד לתפקיד "רבני" בכיר באיזו עיר ואפוטרופסיו היו מונעים ממנו את השררה. אבל כעבור מספר ימים הוא היה חוזר לסורו ומרצה בלהט על "ציונות ויהדות שחברו יחדיו" עד למכה הבאה שחטף מהממסד אליו השתחווה יום, יום.
נותקו מ"סיר הבשר" בחבר הזה אני נזכר בימים אלה כאשר העסקנים החרדים - שסולקו מ"סיר הבשר" ולא הורשו עוד לאכול את ה"כופתאות", פתאום זועקים חמס נגד ההתנחלויות שהם בנו כשרי וסגני שרי השיכון, כשהם מתלוננים נגד חלוקת הכספים המושחתת שהם עצמם חילקו בשנים הרבות ששימשו יו"רי ועדת הכספים של הפרלמנט הציוני הכל כך מאוס בעיניהם, כשהם מדיפים את הערבים על פני הציונים שאותם הם רק תמול שילשום הסיתו נגד הערבים הללו, וכשהם קובלים נגד ה"צבא הטמא" שאותו הם עודדו לכבוש שוב את עזה ולדהור לדמשק. אני בטוח שאם מחר הם יכנסו שוב לגועליציה , אזי, הם ינהגו כמו חברי הטוב - הם כמובן יברכו על מה שהציונים יעשו ויעוללו לערבים וגם לחרדים.
משה גפני - המאעכר הגדל מכולם אבל הגדיל מכולם להסתובב בעמדותיו הח"כ הוותיק ביותר מבין ה"מאעכרים" החרדים - מוישל'ה גפני מ"דגל התורה". קרוב לעשרים שנה אני מכיר את האיש הזה שדעותיו המדיניות מסתובבות כמו סביבון נייד ואלמלא הגרי"ל שטיינמן מי יודע מה הוא וחברו מקלב היו מצביעים בפרשת האדמות הגזולות בישוב בית אל (כמו שחברם אייכלר הבלזאי הצביע - לגזול ולנשל). יש בידי נאומים מוקלטים ומצולמים כיצד גפני זה מדבר נגד כל פשרה טריטוריאלית "משום שאם נחזיר להם את שכם ואת עזה הם ירצו את יפו ולוד". ויש לי נאומים אחרים שבהם האיש מדבר בהתלהבות על "שלום עם הערבים", על "אי התגרות בנוכרים" וכו', וכל זאת רק לאחר שהרבנים שך זצ"ל, ולימים שטיינמן קראו לו לסדר ההשקפתי - החרדי.
השבוע הגדיל האיש הזה לקפוץ מצד אחד לשני כאשר לקחו ממנו את קופת המדינה, שהייתה כל כך חביבה עליו וגם על חבריו ה"שתדלנים" שכמובן "שתדלנותם" לא הייתה בחינם בהיותם בגועליציה. הפעם גפני הצהיר כי הוא מעדיף "שלטון ערבי עם חינוך יהודי ולא שלטון יהודי בלי חינוך יהודי". אי לכך אברך את גפני שהנה הגיע יום התשובה שלו והוא הבין סוף כל סוף את בסיס היהדות - העומד על רוחניות ולא על גשמיות, ואשמח לברכו שטוב שהבין זאת מאוחר מאשר לא היה מבין זאת בכלל. אבל אין פטור ללא כלום. מר גפני היקר, כדי שבאמת תוכיח לנו כי הפעם אומנם קריאתך נגד הימין - על היותם זאבים טורפים, איננה בעלמא, אזי, הרם בבקשה את הכפפה שאני זורק לך.
אורח של כבוד ביום הנכבה כידוע לך אנחנו והערבים עומדים בפני ה"ימים הנוראים" המשותפים לנו ולהם - יום הזיכרון ואותו "יום העצמאות" שהוא יום הנכבה של שנינו. ויש כמובן גם את "יום האדמה" שכבר בשערנו. אז כדי להוכיח שלא שקרן אתה וכי לשמה זעקת את מה שזעקת , אז בוא ונראה אותך שולח מכתב הזדהות ל"יום האדמה" הקרוב ש"וועדת המעקב הערבית העליונה" מכינה בסביבות העיר חריש, שחברך פרוש עדיין חומד את אדמותיה לרווחיו השונים. מר גפני שנינו יודעים שאינך חובב צפירות ואת "יום העצמאות" אתה לא חוגג ומי כמוך מלא טענות כרימון על מה שעוללה המדינה הזו ל"ילדי טהרן" ול"ילדי תימן" או מעורבותה כנגד ההצלה מהשואה. אתה קראת לא פעם להקמת המדינה "אסון". כפי שידוע לך הרי שבתרגום חופשי מעברית לערבית המילה "אסון" בעברית היא המילה "נכבה" בערבית.
אז בבקשה ממך - כמי שחזר למקורותיו ושינה את דעתו והפך לאיש ל"נטורי קרתא" ממש, בהעדיפך שלטון ערבי על ציוני, שיעלה כבודו ביום הנכבה על האוטובוס המוביל יהודים וערבים מת"א לעצרת הנכבא שתיערך השנה , בע"ה, בצפון השומרון ואני גם בטוח כי הערבים יעניקו לכבודו את זכות הדיבור בעצרת הזו על-אף שפוליטיקאים ערבים אינם מושים לשאת ביום הנכבה נאומים. והעיקר, כאשר מר אובמה יגיע תיגש אליו - כוותיק הח"כים החרדים, ותאמר לו בדיוק איזה מהפך השקפתי עברת וכי כבודו חפץ שארה"ב תתמוך בהפיכת כל ארץ ישראל השלימה - מהים עד הירדן, למדינת פלשתין הערבית עם החינוך החרדי שהוא ורק הוא החינוך היהודי (כך לפחות זה נישמע ממה שזרקת לחלל האויר הפוליטי...).
אבל אם לא תעשה את כל מה שביקשתי ממך אז אני ושכמותי נדע שנשארת שקרן קטן ועלוב הנזכר ב"השקפה החרדית" כשמונעים ממנו להיות אחראי על הקופה שאינה שלו.
