כל מנהיג צריך עם. כל מנהיג מעצמה גדולה שרוצה לעשות סדר בעולם, צריך עמים קשובים לו. ולאובמה יש את ישראל. ישראל, הדמוקרטיה הקטנה במרכז המזרח התיכון הפרוע. המזרח התיכון המייצר מחבלים לא רק בישראל כי אם בעולם כולו. בל ישכח זאת אובמה. בל נשכח זאת אנחנו.
הביקור של אובמה החמיא למנהיגות הישראלית, החמיא לתושבי המדינה. הביקור הזה עורר התלהבות רבה בחוגי השמאל שמצאו את אחיהם הגדול האבוד. כאילו. הביקור הזה עורר עשייה בימין – בתושבי השומרון - שמצא חלון הזדמנויות להציג עמדות והוציא ספר אובמה מיוחד להעניקו לנשיא שבא לבקרנו.
אובמה השמיע כמה דברים מחמיאים ומפרגנים – וגם הרבה דברים מטיפים ומוכיחים. דברים שהם התערבות בוטה ומוגזמת. ובמקום לעשות מחווה פשוטה עבור עם ישראל המעריץ והנלהב לקראתו – במקום להביא למשל את
פולארד איתו, או את אישור החנינה לשחרורו, מחווה קטנה של רצון טוב. חברים, לא?, עושה מדינת ישראל מחוות מיותרות ומסוכנות לעם ישראל. מחוות המביעות זלזול בעם, בעבודתו ובמלחמתו על חייו ועל שטחי החיים שלו. כמו הקפאת התנחלויות, פינוי ישובים ומאחזים, מעשים שהם יותר הפגנת כניעה מול הפלשתינים עזי המעש.
עכשיו אנחנו נדרשים גם לשחרר מחבלים (קרי: בפגישתו עם נתניהו בירושלים), וזאת בוודאי רק ההתחלה. ככה, בשביל להראות רצון טוב. אבל את תוצאות הנסיגה הקודמת כבר טרחו והראו במחווה מיוחדת לאובמה – הפלשתינים, בשליחת הרקטות לשדרות לרגל ביקורו. כל אחד ומחוותיו הוא.
תחנת סיוע לארה"ב אז באמת טוב שיש לנו חבר ושמו אובמה, טוב שיש מתווך עם רצון לפייס ולקדם שלום עלום. אבל בל נשכח שאובמה רוצה שלום. זה טוב ומאוד פוטוגני עבורו. אבל אנחנו רוצים גם ביטחון וחיים של שקט ושלווה. כמה מודע לכך אובמה? כמה הוא מודע לכל הקשיים היומיומיים בניסיון השמירה על שקט וביטחון באזור הנפיץ והטעון הזה? האם הוא באמת סבור שניתוח חלקי הארץ ופיזורם לערבים יקרבו את השלום או שאולי יקרבו את קצנו חס ושלום?
דבר אחד אני מאמינה שהוא יודע היטב - שאנחנו כיפת הברזל שלו. ישראל חשובה לארצות הברית כמגן הדמוקרטיה באזור ההזוי וחסר השקט הזה. האזור המייצר סכנות לא רק לנו. ראו פרעות מצרים, סוריה ולבנון. הם חמי מזג ומתפרעים, ובעוד אנחנו סופרים את הערבי האחד ושניים שבו אולי פגענו (לאחר החלטת ועדת החקירה נדע...), הם (לא) סופרים את אלפי הפצועים וההרוגים שלהם.
והאיום האירני? האם הוא סכנה רק עבורנו? אני מניחה שארצות הברית עומדת בסכנה זאת לא פחות מאתנו. ובכלל העולם כולו. אז טוב שיש לנו חבר ושמו אובמה. וטוב שיש לארצות הברית תחנה שפויה באזור, ושמה ישראל. תחנה המסייעת לארצות הברית להיות האיש הטוב והחזק שבסיפור הזה. ובל ישכח זאת אובמה. והעיקר – בל נשכח זאת אנחנו. אצלו זה להיות או לא להיות בעל פרס נובל לשלום. אצלנו זה להיות או לא להיות. אז כדאי מאוד שיתאמץ ויחשוב טוב יותר כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומתאימים יותר להביא שלום וביטחון לאזור.
"'קרב אלי ואיטיב להתבונן בך' אמר לו המלך, גאה מאוד שיש לו סוף סוף מישהו למלוך עליו" [הנסיך הקטן].
