ההחלטה הראשונה והחשובה מאוד לעתיד הבריאות שלנו היא ההחלטה של השרה
יעל גרמן שלא להחליף את הרכב שלה עד שיסופק לה רכב היברידי. רכב היברידי זה חשוב, איכות הסביבה זה חשוב, אבל האם השרה גרמן קיבלה או לא קיבלה את הרכב שנתנו לה, ומה הן הסיבות המדויקות לכך, הוא לא נושא שצריך לעניין כל כך את הציבור וזאת בסבך הקשיים והאתגרים בפניהם עומד משרד הבריאות. בקיצור, סיפור הרכב נראה בעיני כתרגיל מספר אחד בהגעה לכותרות שלא לצורך.
ואז אנו מגיעים לתרגיל מספר שתיים, הפעם של ראש התנועה, אף הוא לא מסכים לקבל את הרכב הממשלתי וממשיך לנוע ברכבו. את הסיבה לא שמעתי, אבל גם כאן יש הרגשה של החלטה אישית רצינית מאוד של בעל תפקיד, אשר אין לציבור כל עניין בה ובכל זאת מישהו התאמץ שתגיע לידיעת הציבור.
לא הלכנו לישון, ועוד החלטה מכריעה בסבך מצבנו העגום בחינוך, ההחלטה של שר החינוך למקם את לשכתו בקומת הקרקע של בניין משרד החינוך, בשל העדר נגישות לנכים ללשכתו, גם זו החלטה שמעניינת את השר ואת הגורם הלוגיסטי המכין את השלטים במשרד החינוך. מה לה ולכלל ציבור? ובכל זאת מישהו כנראה התאמץ מאוד שתגיע לכותרות.
ואחרונה חביבה החלטה מספר ארבע. יעל גרמן קיבלה החלטה בריאותית, החלטה על בדיקה חוזרת לנושא תרומת דם מהומואים. באמת החלטה חשובה, אבל אם נביט על מכלול האתגרים של משרד הבריאות, נבין שאיננה עומדת ברומו של עולם. ודאי שראוי היה להמתין עם הפרסום לתום הבדיקה ולא למועד תחילתה, כאשר ייתכן מאוד שבסיומה יחליט המשרד להמשיך ולאסור תרומות דם כאלה.
ייתכן שהחשש מקדנציה קצרה הוא זה שמוביל את השרים החדשים לעסוק בשוליים ולא במהות, ייתכן שהתרגלו לכך ממסע הבחירות, אבל מערכת הבחירות מאחורינו, והגיעה העת לתוכן ולא לכותרות.