X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
אני לקחתי מהפרשה את השתיקה הרועמת, את השתיקה הצועקת של אהרון אל מול פני מציאות, המעלה את ילדינו עולות אל מול פני האש. חובתנו לאמץ את הרמת האגרוף הקמוץ נגד אש המכלה את חיי ילדינו.
▪  ▪  ▪
חטאם של נדב ואביהוא

פרשת השבוע פרשת שמיני, הפרשה השלישית בספר ויקרא. בדרך כלל קוראים את פרשת שמיני בשבת שאחרי פסח. הפרשה מתחילה בספר ויקרא, פרק ט' פס' א' ומסתיימת בפרק י"א פס' מ"ז. במשך שבעה ימים ולילות לא יצאו אהרון ובנין מפתח אוהל מועד , שבעה ימים המהווים תחליף לקראת רגע השיא ביום השמני. ממש לפני רגע השיא, שני בניו של אהרון, נדב ואביהוא, "הִקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵש זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם" (י' פס' א') . שני בני אהרון, נדב ואביהוא , שמו על מחתותיהם אש זרה. המשכן, שהעם כה ציפה לתקומתו, הפך ברגע אחד למלכודת מוות.
קרבת האל , שהעם כה ייחל לה וציפה לה בכיליון עיניים, הפכה לאימה, לאימת אש מבעיתה וממיתה. משפחת הכהונה שהייתה עד כה מורמת מעם, בעלת מעמד נשגב, הפכה למשפחת שכול והלם . הפרשנות נכנסת למצוקה קשה בבואה להסביר את משמעות האש הזרה. רבים הם הפירושים. קשה להתעלם מהמחלוקות הרבות בעיקר בפרשנות חז"ל. כל פרשן מחייב עצמו לשאול מה היה חטאם של בני אהרון ? ובעיקר מה עשה את האש שהקריבו לאש זרה ? הרי הם לא בנו מזבחות, לא עשו עגל זהב, לא בנו אליל, אם כן מה היה באש שהפך אותה לאש זרה .
מבלי שאקבע עמדה כלפי אוקיינוס הפירושים, המציף אותנו כלפי שתי השאלות שציינתי לעיל, אנסה בצניעות רבה לתת את תשובתי. אפשר שסיפור זה ובסיפורים דומים לו במקרא אנו נפגשים עם סיפורים אתיולוגיים , הבאים להסביר תופעה בטבע. סיפורים שנועדו להציג בפנינו את האתגר להמשיך לנהל את חיינו, כאשר הטוב ורק הטוב נמצא בבסיס קיומנו, וזאת למרות שלל אסונות טבע, שאין לנו הסבר להם, שאנו חסרי אונים כלפיהם.
למרות חוסר האונים שלנו כחברה אנושית מול תגובות קשות ונעלמות של איתני טבע בוערים ומכלים כל מה שנקרה בדרכם, הרי השמירה על הטוב, על ערכים מוסריים היא חובת יסוד לקיומנו כחברה אנושית. גם כאשר אנו ניצבים מול איתני טבע בלתי מפוענחים, המכלים את כל מה שיצרנו כחברה אנושית, עלינו לחתור להשתית את חיינו על אדנים ערכיים ומוסריים, שהטוב הוא הצופן והקוד המכתיב את חיינו.
אני מוצא לנכון להתמקד גם בשתיקתו של אהרון לנוכח מותם של שני בניו בנסיבות שאינן ברורות לו כאבא לילדים, שלפתע היקרים לו ביותר, ילדיו, יוצאי חלציו, הם אינם בין החיים. זו שתיקת דורות של אבות בעם היהודי, ולאו-דווקא בעמנו, שמעלים את בניהם כקורבנות בנסיבות של אש אכזרית קוטלת ושורפת את החיים, שלא תמיד נהירה להם טיבה של האש. זו שתיקה זועמת של אימהות ואבות השואלים מדוע הוצתה האש, האם ניתן היה למנוע אותה, במיוחד אם האש המכלה היא אש מלחמות, ההופכות פרי בטן כקורבן עולה חי העולה על המוקד.
התורה משתתקת יחד עם אהרון ואחרי התעשתות והפוגה קלה במפעל הדם, פונה משה לאיתמר ואליעזר, שני בני אהרון הנותרים, להמשיך במלאכת קורבנות - "קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאַנְשֵׁי ה' וְאִכְלוּהַ מִצְוַת הָאֵל אֵצָל הַמִּזְבֵּחַ , כִּי קוֹדֶש קוֹדָשִׁים הוּא" (י' , פס' י"ב). החיים חייבים להימשך למרות האימה. למרות השכול אהרון ושני בניו הנותרים, איתמר ואליעזר, חוזרים למלאכתם.
למרבה הכאב, דבר מה השתבש. כנראה, מתוך תגובה אנושית של כאב וצער לא אכלו איתמר ואליעזר מהקורבן. הם שורפים את קורבן החטאת במקום לאכלו. יהיה מי שיראה כאן שיבוש, טעות, יהיה מי שיראה כאן אי ציות, אי מילוי הוראה פולחנית שניתנה על-ידי השכינה. אני רואה את איתמר ואליעזר כבני אנוש, שבנסיבות הכואבות שרק לפני זמן קצר עלו השמימה שני אחיהם, הם אינם מסוגלים לאכול את הקורבן, לכן הם שורפים אותו.
משה כועס על איתמר ואליעזר על כך שהם שרפו את הקורבן ולא אכלו ממנו . אך הפעם אהרון אינו שותק. הוא אינו יכול להשלים עם העלאת עוד שני בנים חיים קורבן עולה של אש. הוא אינו מוכן להענשה נוספת של שני בנים ולהקריבם על מזבח הכהונה.
השתיקה לנוכח מותם של שני הבנים הראשנים הפכה לצעקה אל מול האימה המצפה למותם של הבנים האחרים. אל מול הצעקה תגובתו של משה היא מאוד אמפאתית - "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּטַב בְּעֵינָיו". (שם פס' כ')
אני לקחתי מהפרשה את השתיקה הרועמת, את השתיקה הצועקת של אהרון אל מול פני מציאות, המעלה את ילדינו עולות אל מול פני האש. חובתנו לאמץ את הרמת האגרוף הקמוץ נגד אש המכלה את חיי ילדינו. חובתנו לצאת למערכות ציבוריות אל מול פני האימה המבקשת את חייהם של נדב ואביהוא, איתמר ואלעזר . אני שואב עידוד גם מהתגובה האנושית האמפתית של משה אל מול הכאב של אהרון - לצעוק די לאש!!! ואנחנו נמשיך את הצעקה בכל דור ודור די לאש המכלה חיים במלחמות!!! די לאש המעלה קורבנות של נעורים נְקִיִּים במלחמות על קדושת אבנים במקום, להנציח בסדן קיומנו את קדושת החיים.

תאריך:  31/03/2013   |   עודכן:  31/03/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שתיקה צועקת של הכהונה נגד גדיעת חיים
תגובות  [ 15 ] מוצגות  [ 15 ]  כתוב תגובה 
1
חג פסח שמח. חג חרות שמח ל"ת
נסיה כהן  |  31/03/13 10:58
2
מזדהה עם שורת הסיום של המאמר ל"ת
נסיהכהן  |  31/03/13 11:16
3
פציפיזם נוסח רבנו דקעלינסקעי
מגיב ותיק  |  31/03/13 12:29
 
- מגיב ותיק אתה טוחן וטוחן
איצי  |  2/04/13 16:52
4
הכפירה שמנסה להבין את הקודש !!
איריס כהן  |  31/03/13 12:46
 
- נחום ליאוניד איזקוביץ איטינגון
פלא יועץ  |  3/04/13 01:41
 
- פלא יועץ אתה ואיריס "גדולים"
ערן..  |  3/04/13 09:48
5
גישה מענינת לפרשת השבוע
יישר כוח  |  31/03/13 15:31
6
יישר כוח , איתן
יישר כוח  |  31/03/13 16:06
 
- אז ישר כח על מה ???  ל"ת
איריס כהן  |  31/03/13 16:46
 
- יישר כוח לאיתן
נעמי קליין.  |  2/04/13 08:48
 
- לנעמי !
איריס כהן  |  7/04/13 00:48
7
איתן, מברכת אותך על המאמר. ל"ת
נעמי קליין  |  2/04/13 08:30
8
דרישת שלום מפטרה והר נבו
זיווה.  |  2/04/13 09:50
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מיכאל טפליצקי
לצד מסע הצלב שאותו מנהלת התקשורת כנגד פזרנות, ראוותנות וניקור עיניים, התפתחה תופעה פסולה לא פחות - צדקנות יתר. אט אט הפכנו לחברה צדקנית, שבה הנראות חשובה יותר מהתוכן. בעולם מהיר שבו "המדיום הוא המסר", מחוות מוחצנות של אנשי ציבור הם חזות הכול. כך מצטייר לנו הגיבור- יאיר לפיד והאנטי גיבור- בוגי יעלון
יורי מור
המפלגה הגדולה בהסדר העתידי תיאלץ לפנות עם ההצעה למפלגה קטנה. ואז תתחיל החגיגה האמיתית. מי אמר סחטנות ולא קיבל? הנה, תתכבדו. כל מפלגה גדולה - לא משנה ימין או שמאל - תהיה נתונה לחסדיה של המפלגה הקטנה. נבחרי הציבור היקרים (תרתי משמע) שלנו - בואו לא נקלקל את המצב בשיפורו
יוסי ברנע
חוסר הנכונות להחזרתם לכפריהם בטענה הגלויה או המשתמעת של חשש מתקדים להחזרת פליטים פלשתינים יש בכדי להעיד שאזרחותם הישראלית של תושבי אקרית וברעם וצאצאיהם היא רק בגדר מעטה שניתן להסיר
אלברט שבות
הבנת האדם על פני כל הדורות לתורה שווה, כפשוטו, להבנת הגמל לסוסיתא; ברמה הזו צרכנו את המידע של התורה. במקרה שלנו- ההומור השחור הזה מדויק להפליא.
דן אלון
זה לא בוגי הליקופטר, ולא מונית הכסף. זו הבורות של הבוחר הישראלי שמחזירה את הפושעים שוב ושוב אל פתח הכספת. העבדים מאוהבים בעריצים. סוגדים להם. אמירה 'ביטחונית' אחת קטנה, והעבדים מהדקים לעצמם את האזיקים, ומודים למושחתים על טוב ליבם, בעד הלחם הדלוח והמים העבשים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il