בין משה קצב ואביב גפן

כולנו למדנו להכיר את שיטותיו של משה קצב ללכוד נשים ולקרב אותן אל יצועו. משנתן קצב עינו במי מן הנשים שעבדו תחתיו או בסביבתו, הוא נהג לקרבן אליו באמצעות קידומן לתפקידים נחשקים, צירופן לפמלייתו, השתתפותן בישיבות נחשבות, שאיפת אוויר גבהים של מוקדי הכרעה, וכיוצא באלה פיתויים מפנקים שמרוממים את הנפש ומעסים את האגו. ואז, ברגע המתאים, נהג קצב לדרוש את התמורה מאותן נשים: עיסוי אזור חלציו ועוד כהנה מעשי מין למיניהם. אלא שכאשר מי מהנשים סירבה למלא את התפקיד שייעד לה קצב ומיאנה לספק לו את התמורה המינית הנדרשת, או אז גזר עליה קצב עונש משפיל של הרחקה לצמיתות מפמלייתו ומכל מנעמי החשיבות והכבוד שהרעיף עליה עד אז. כי כידוע אין ארוחות חינם ובשביל כבוד צריך לעבוד. והנה מתברר שלא צריך להיות דווקא שר או נשיא כדי לקרב ולהרחיק נשים על-פי הפרקטיקה הבזוייה הנ"ל. מספיק לצורך כך להיות אביב גפן. הזמרת קרן הכט חושפת את הפן ה"משה קצבי" הזה של אביב גפן בראיון ארוך לעיתון מעריב. קרן הכט מספרת כיצד, בתחילת דרכה, אביב גפן טיפח אותה והשקיע בה בתחום האמנותי והפך אותה לזמרת מבוקשת שזכתה לחשיפה גבוהה ולשבחים רבים בתקשורת. עד שהתברר לקרן הכט שגם אצל נציג הדור המזויין אין ארוחות חינם. "לאחר שהייתי אדישה לניסיונות של אביב להגיע אליי במובן האינטימי החלה הידרדרות ביחסים בינינו" מספרת קרן הכט באוזני מראייניה. והיא מוסיפה עוד כהנה וכהנה פרטים ומספרת כיצד, בעקבות סירוביה לאביב רב הכוח וההשפעה, הוא גרם לטריקת הדלתות בפניה ולחיסול הקריירה שלה. ומהי תגובתו של מר גפן לכל מה שקרן הכט סיפרה עליו? הוא מאחל לה הצלחה בהמשך דרכה. התגובה של משה קצב בזמנו נשמעה יותר משכנעת.