דוח טרכטנברג מסתכם בשישה סעיפים ראשיים המאפיינים את הקשיים החוצים את החברה הישראלית, קשיים אשר הוציאו לרחובות אנשים מכל המעמדות:
ָָ- בעיית הדיור, העדר מצאי דירות לאוכלוסיה יהודית וערבית, מחירי דיור בלתי ניתנים להשגה.
- יוקר מחיה גבוה עקב כשלי רגולציה והשתרשותם של כוחות לא הוגנים ומונופוליסטיים רבי עצמה, הגורמים להאמרת המחירים.
- יוקר מחיה גבוה עקב מניעת תחרות מייבוא.
- הנטל המיוחד המוטל על הורים לילדים צעירים, ומחייב לדעת הוועדה הצערת גיל לימוד חינם לגיל 3 ומחייב מעבר ליום לימודים ארוך עד גיל 9 בכל הארץ.
- חסמים שונים הפוגעים בנגישות לעבודה ובכללם חסמי תחבורה, דת ולאום וכיו"ב.
- מערך מיסים המחייב רוויזיה, החובה להכביד את נטל המס על העשירים ולהקל על נטל המס מהבינוניים ומטה.
האם דוח טרכטנברג מיועד לעניים? לא ולא
האם הוא מיועד למעמד הביניים? לא ולא.
דוח טרכטנברג התייחס לבעיות שהוציאו את הציבור לרחובות, והבעיות האלה הן חוצות מעמדות, חוצות רמת הכנסה, ומחייבות התארגנות של השלטון לפתרונן, ולכן התבטאות סקטוריאלית של השלטון, ובייחוד של משרד האוצר, היא הרבה יותר מתמוהה ומוזרה.
דוח טרכטנברג מחייב הרבה הרבה מאמץ, מאמץ שרק את חלקו הדל הצליחה הממשלה הקודמת לממש, הקרטלים עדיין לא פורקו, המחירים עדיין לא ירדו, עדיין לא קרה די עם חשיפת מוצרים ישראלים לייבוא מתחרה, עם כל הסיכונים שבאובדן מקורות פרנסה למשק הישראלי, לא הושלמה עדיין ההטמעה של חינוך חובה מגיל 3 בכל היישובים, לא נפתרה עדיין בעיית הנגישות לעבודה של כל המגזרים, אלה בעיות האמת של החברה בישראל, אלה הבעיות שחייבות להדיר שינה מעיניהם של בכירי האוצר.
ובואו לא ניקח ברצינות את תעתועי האוצר בפייסבוק – כנראה שבמשרד האוצר לא שמו לב עדיין שהסתיימו כבר הבחירות, והגיע הזמן להתחיל לעבוד.
