לקראת יום העצמאות ה-65 שלנו, כדאי לבדוק עד כמה הצלחנו לבסס במהלך השנים את עצמאותנו הכלכלית. כיום, עצמאות כלכלית מתבטאת בעיקר ביכולת לספוג זעזועים ולהתגבר עליהם ללא תלות בסיוע מאחרים. ישראל היא משק מודרני, עם ענפי משק מגוונים, ועם פיזור גיאוגרפי יפה של יעדי הסחר - כשליש מהיצוא הוא לאיחוד האירופי, רבע לארה"ב והשאר לאסיה ויתר המדינות. עובדות אלה תרמו לפגיעוּת הנמוכה יחסית של רמות הצמיחה והתעסוקה אצלנו במהלך המשבר הגלובלי שהחל בשנת 2008, וטרם הסתיים. תרמה לכך גם יציבותה של המערכת הבנקאית הישראלית, בתקופה שבמדינות רבות הוחרף המשבר כתוצאה מקשיים גדולים של בנקים מקומיים.
היבט נוסף מכריע במושג עצמאות כלכלית בימינו מתבטא ביכולת של מדינה לגייס מקורות השקעה ומימון משוקי ההון הבינלאומיים. גם בתחום זה, אנו יכולים להתגאות בהישגינו. לדוגמה, לפני כחודשיים הנפיקה מדינת ישראל אג"ח דולריות בארה"ב לתקופה ארוכה - 30 שנה, ללא ערבויות אמריקניות, ובמרווח נמוך (145 נקודות בסיס) מעל אג"ח דומות של ממשלת ארה"ב.
מדוע משקיעים פרטיים מוכנים להלוות לנו כספים בריבית נמוכה יחסית? כי עד היום ישראל עמדה ללא דופי בפירעון חובותיה, וזו הציפייה ממנה גם בעתיד. יכולתה של מדינה לעמוד בחובותיה תלויה במספר רב של אינדיקטורים, שאחד מהבולטים בהם הוא יחס החוב הציבורי לתוצר בהווה ובעתיד. בעוד שבאמצע שנות ה-80' הגיעו חובות המדינה של ישראל לרמה המסוכנת של 280 אחוזי תוצר (!), הרי בעקבות הרפורמות, צמיחת המשק, והמשמעת התקציבית של העשור האחרון, יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ל-73 אחוזים. משקים גדולים ומובילים, ביניהם ארה"ב, יפאן, ומדינות רבות בגוש האירו היו שמחים מאוד להיות כיום במצבנו.
הידוק החגורה - הכרחי יכולתו של המשק הישראלי להמשיך להיתפס כסולידי בעיני המשקיעים, ועל-ידי כך להשיג בקלות מימון זול יחסית, תלויה במדיניות הכלכלית שתונהג בהמשך. לנוכח החריגה הגדולה של גירעון הממשלה מהיעד בשנה שעברה, ועל-רקע המגמות המסתמנות בהוצאות הממשלה ובהכנסותיה ממסים וממקורות אחרים, יש לקוות שהממשלה החדשה תנהג באחריות ותבצע שורה של צעדי תיקון שיבטיחו שיחס החוב הציבורי לתוצר ימשיך להיות תחת שליטה, ואף ימשיך לרדת לאורך זמן. מדובר בצעדים אמיצים ואף כואבים בטווח הקצר, אולם אלה ללא ספק הצעדים שישמרו ויחזקו את עצמאותנו הכלכלית בהמשך. את הצעדים האלה רצוי ללוות בחידוש תנופת הרפורמות המבניות במשק שבסופו של דבר יגדילו את התוצר הפוטנציאלי של ישראל.
בהקשר זה יש להזכיר גם את תגליות הגז הטבעי, תורמות ל"עצמאות אנרגטית" שלנו. ענף זה הוא בעל פוטנציאל לתרומה גדולה למשק הישראלי, ואולי רק בעוד מספר שנים נדע להעריך את עוצמת ההשפעה שלו על המשק. אומנם ישראל הגיעה לעצמאות כלכלית עוד לפני גילוי משאבי הגז, אך אלה יתרמו רבות לביסוס וחיזוק העצמאות הכלכלית שלנו.
האם אנו עלולים לאבד את עצמאותנו הכלכלית? התשובה חיובית. משק לאומי, בדיוק כמו משק בית, אם התנהלותו לא מאוזנת, אט-אט הוא מאבד את איתנותו. כפי שהסביר יוסף לפרעה מלך מצרים, בחיי הכלכלה יש שנים טובות יותר ושנים טובות פחות. אנו נמצאים כעת בתקופה מאתגרת, בה הכרחי להדק את החגורה. עצמאות כלכלית פירושה שאת הידוק החגורה ואת הכנת התשתית לחידוש הצמיחה נעשה בעצמנו, במינון ובאופן כפי שאנו נבחר, ללא המתנה לניסים או לסיוע מגורמים חיצוניים.
