במרבית המקרים איני מתעמק בהשקעות במניות סטרייט אלא יותר בעד השקעת מאקרו באמצעות מדדים. עם זאת, ישנם מקרים בהם אני חורג מהכלל ובוחן השקעה ישירה במניות. בדיוק לשם כך אני מעלה פוסט על מניות חברת אל-על. עיקר הפוסט לא יתמקד בביצועי החברה, לא בדוחותיה הכספיים ולא בראייה ארוכת הטווח של השקעה מסוג זה. ההשקעה באל-על צפה מעל פני המים במקרה זה רק בגלל גורם אחד – חברת הפרייווט אקווטי – פימי, שבניהולו של מר ישי דוידי.
המניות של אל-על נסחרות כיום מתחת לשווי שוק של 300 מיליון שקל ועולה השאלה כיצד חברה שכל מטוס ג'מבו שלה עולה כמה עשרות מיליוני דולרים נסחרת בשווי הנ"ל. יש לכך תשובות רבות – החל במצבת החוב של החברה וכלה בבעיות עם ועד העובדים החזק. לכך ניתן להוסיף בעיות פיננסיות ענפות כמעט בכל חברות התעופה בעולם ומשבר מתמשך במגזר התעופה.
אז אני זונח את ניתוח ביצועי חברת התעופה אל-על ומתמקד בעסקה הנרקמת לפיה תרכוש קרן פימי כ–47% ממניות חברת אל–על. אז מה מעניין פה? קרן פימי היא קרן השקעות פרטית, שאינה כפופה לחובות המוטלות על חברות ציבוריות אחרות, המשקיעה בחברות אחרות, עם עדיפות בולטת לאחזקה שתעניק גם השפעה בניהול. מאחר שלהגיע להשפעה בניהול חברה יש צורך באחזקה גדולה – כל עסקה מהותית (מעל 5%) בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה – מחויבת בדיווח.
דיווח על השקעה של פימי בחברה אחרת מחויב בבדיקה מבחינתי. חברת פימי הצליחה בשנים האחרונות להציג פרוטפוליו השקעות מוצלח מאוד ובין החברות הציבוריות ניתן למנות את
תדיראן קשר, תפרון, סקופ וריטליקס.
נקודת המוצא בהשקעה במניות אל-על היא, שמה שטוב לקרנות ההשקעה של חברת פימי, יכול להיות טוב עבור משקיעים נוספים, והכל תחת הנחה שמתודולוגיית ההשקעה של פימי (עד כמה שהיא ניתנת לניתוח) מתאימה עבור המשקיע העוקב.
העסקה בין פימי לאל-על נידונה מזה זמן ואתמול (מוצ"ש, 13.4.13) נחתמה העסקה עם ההתניות הרלוונטיות.
