בתביעות ליקויי בנייה יש הדיירים המגיעים למצב בו עליהם לפנות את הדירה משום שהיא אינה ראויה למגורים. זאת במהלך ההליך המשפטי לאחר שהחל. כך למשל ייאלצו דיירים לנטוש בית הסובל מעובש, מפטריות, מטחב ומרטיבות קשה המהווים ליקויים תברואתיים העלולים לפגוע בבריאותם ואף לגרום למוות, חס וחלילה. גם מבנה מסוכן המט ליפול, ראוי כי יגרום לנטישתו, בטרם יקרה אסון.
במקרים קיצוניים מסוג זה, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לסעד זמני של צו עשה אשר יחייב את הצד השני (בדרך כלל את החברה הקבלנית) לממן לדיירים שכר דירה לתקופה הנדרשת.
לבית המשפט יש סמכות להפעיל שיקול דעת בבקשה מסוג זה, על-פי סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984, להלן ציטוט:
"75. סמכות כללית לתת סעד כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו". מכח סעיף זה יכול בית המשפט לתת צו אשר על פיו ישולם לדיירים שכר דירה בתקופה בה הם נאלצים לנטוש את ביתם.
ראה בעניין זה החלטה בת"א 1165-07 אטיאס ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח', בית משפט שלום חיפה, השופט י' פרידמן, שם ניתן סעד זמני של שכר דירה חודשי לזוג תובעים אשר נאלץ לנטוש את הדירה עם ילדיהם הקטנים עקב זאת שהייתה בדירה רטיבות חמורה ומומחה הדיירים [לא מומחה בית המשפט שטרם מונה] - קבע כי הדירה אינה ראויה למגורים.
יצוין כי במקרה זה, אע"פ שמומחה בית המשפט טרם אמר את דברו באותה העת, ביקר בית המשפט בדירה, התרשם ממה שראה, והחליט מה שהחליט.
במקרה דנן, בית
המשפט הפעיל שיקול דעת, אף כי שלב הראיות טרם החל וזאת כאשר ברקע ידע בית המשפט כי הדיירים נאלצו לנטוש בפועל את הדירה לטובת בריאותם ובריאות ילדיהם.
בית המשפט פירט בהרחבה את השיקולים אשר עמדו לנגד עינו ונלקחו בחשבון בהחלטת החלטתו, ביניהם התייחס בית המשפט לעומס הרב המוטל על בתי המשפט - דבר המאריך את הדיונים זמן רב ולא אמור לפגוע בדיירים אשר אינם יכולים להמתין עד לבירור עניינם.
בהחלטה זו מפנה בית המשפט לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבש"א [י-ם] 8305 מיכל דורון נ' המועצה המקומית מבשרת ציון [פורסם במאגרי "נבו" - החלטה מיום 16.2.03], שם ניתן מענה חיובי עקרוני לשאלה, האם מוסמך בית המשפט הדן בתביעה כספית, להיזקק לסעד זמני כספי.
בהחלטה זו נקבעו תנאים מצטברים בהם על המבקש לעמוד כדי שתאושר בקשתו, כדלקמן:
- על המבקש להראות כי אחריות הנתבע אינה שנויה במחלוקת, או לחלופין קיימת סבירות גבוהה לכך שבית המשפט יכיר באחריות הנתבע;
- על המבקש להראות כי קיימת סבירות גבוהה שהוא יזכה במשפט בסכום משמעותי [מעבר להוצאות] הגדול מזה שמבוקש לפוסקו במסגרת הבקשה לסעד הזמני;
- על המבקש להראות כי מאזן הנוחות נוטה ברורות לטובתו, במובן זה שהנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הצו - הנו ממשי ומיידי, בלתי הפיך במהותו, ועולה במידה ניכרת על הנזק העשוי להיגרם לנתבע אם ויינתן הצו;
- נקבע כי אין לפסוק למבקש אלא את אותם סכומים אשר במכלול הנתונים הכרחי וצודק לפוסקם בשלב מוקדם;
- על המבקש להראות תום לב, ניקיון כפיים, היעדר שיהוי וכו' - תנאים בהם יש לעמוד בכל בקשה למתן סעד זמני;
- נקבע כי למרות סיכויי התביעה הטובים לכאורה, על בית המשפט להבטיח כדבעי זכויות הנתבע אם לא יזכה התובע [המבקש] בתביעתו.
יצוין כי על החלטה זו הוגשה בר"ע 9624/04 9834/4 לבית המשפט העליון אשר הותירה ב"צריך עיון" את השאלה העקרונית של מתן סעד זמני כספי בתביעה כספית, משעה שאין דין ספציפי המסדיר סעד זמני זה, כאשר השאלה עצמה תוארה כשאלה נכבדה.
כך נעשה גם ברע"א 2000/05 ניסן חקשורי נ' משה בובליל. בית המשפט העליון לא מצא הצדקה מעשית למתן רשות ערעור על-מנת לבחון את צדקת ההחלטה שנתנה סעד זמני כספי.
משמעות הדברים היא כי מדובר בהליך לגיטימי של מיצוי זכויות דיירים במצוקה ולא מדובר בהרחבת חזית או בצורך בתיקון כתב תביעה. בשולי הדברים יצוין כי בתביעות ליקויי בנייה, כאשר ממילא הסעד הנדרש הוא סעד של ביצוע בעין, בין אם על-ידי ביצוע תיקון בפועל, ובין אם הדבר כרוך בהריסה ובנייה מחדש - ממילא פינוי הדירה רק תורם ליישום פסק הדין ומקטין נזקיהם של שני הצדדים.