עם כל רצוננו להיות מקוריים וייחודיים אנחנו רק חוליה אחת קטנה בשרשרת ארוכה של אומר ועשייה בנושא צדק בר קיימא. לעם ישראל אין מונופול בנושא אם כי היינו הראשונים שהתבטאנו בו ואולי גם הראשונים לשכוח אותו. אני מביא להלן ציטטות בשמונה עשרה שפות, דתות ותרבויות הממחישות את האוניברסליות של צדק בר קיימא על כל גווניו.
התחלתי בדמות שתרמה הכי הרבה לאנושיות ולצדק במאה העשרים - מהטמה גנדי, המנהיג ההודי הדגול שהצליח להביא אומה אדירה שסועה, מוכה ומפולגת לעצמאות מהאימפריה הגדולה בעולם. הוא ראה בבהירות לפני עשרות שנים מה הן הסכנות הקיומיות של העולם והתריע בפניהן. הוא קבע שיש לראות את הצדק בצורה הוליסטית ואת החיים שלנו כמקשה אחת המאגדת את הרגשות וההגיון, העושר והעוני, העבודה והמצפון, הדעת והאמונה, האופי וההקרבה, הפוליטיקה והעקרונות, המדע והאנושיות, העסקים עם הערכים. גנדי טוען בזכות כלל הזהב "השנוא עליך - אל תעשה לחברך" המשותף לכל הדתות והתרבויות ושמקורו ביהדות, והוא כלל הצדק הגלובלי העומד בבסיס הצדק.
לא רבים בתרבות העברית החדשה קראו לעשיית צדק חברתי ותרבותי. אמנה רק שניים -
משה שמיר ב-"מלחמת בני אור" ויהושע סובול ב-"גיבור מעמד הפועלים". שמיר טוען שהצדק אינו ניתן, אין לבקש אותו, הוא צריך לצמוח מקרקעו של עם. עוד לא הגיעה העת לכינונו בישראל של היום, למרות השחר של המחאה החברתית מקיץ 2011. הזיק ניצת אבל העם שלא סבל מספיק מהעושק לא הצית את האש, כאשר הצביע בבחירות של 2013 כהרגלו עבור ממשלה ניאו ליברלית העושקת את העם ובמיוחד את מעמד הביניים, שלא עושה דבר למען השכבות החלשות ושתנציח את הפערים החברתיים האדירים.
סובול מסיים את המחזה שלו בשירו של ג'ון לנון על גיבור מעמד הפועלים, המקונן על העם החושב עצמו כפיקח, חופשי ואל מעמדי, אבל מתמיד בעליבותו כשהוא לא מצמיח מתוכו גיבור מעמד הפועלים. בלי הנהגה אידיאולוגית לא ייכון צדק חברתי, כלכלי ושלטוני, מה עוד שענקי התרבות האחרים שלנו כמעט לא עוסקים בו. אך נכות זאת קיימת רק בישראל, כי בעולם הנריק איבסן הנורווגי כתב ב"אויב העם" עוד במאה ה- 19 שהאדם החזק ביותר בעולם הוא זה הניצב לרוב לבדו ואילו לב טולסוי הרוסי, ג'ורג' ברנרד שו האנגלי, ארתור מילר האמריקני ומרסל פניול הצרפתי הטיפו לערכי אתיקה וצדק והצליחו להשפיע השפעה ברוכה על צעירי העולם.
להשגת צדק כלכלי, על החברה לגנות את הנוכלים, להוקיע אותם, כפי שהיטיב להתבטא בטנגו קמבלצ'ה אחד מגדולי הרוח הארגנטינאים אנריקה סנטוס דיספולו. בארגנטינה של ראשית המאה העשרים כמו בארצות הברית ובישראל של ימינו אין הבדל בין האדם הישר לבין האדם המפר את התחיבויותיו, הורס את הכלכלה העולמית במיתון הגדול של 2008, עושה תספורות בישראל של 2013, מקבל מעטפות ושוחד גלוי ומוסווה, חוצה קווים בין הסקטור הציבורי לפרטי, מגולדמן זקס למשרד האוצר, ממשרד האוצר לחברות הטייקונים. כי כולם הם היינו הך בעיני החברה, המופקר, הנדיב או הנוכל. בכך עובר העם על הצו העליון להשגת צדק שלטוני וציבורי ביהדות וברומי, בישראל של ימינו כאשר הוא שותק ובכך נראה כמסכים, בשעה שעליו היה לדבר כשיכול היה. וכולנו יודעים מה קורה בעולם כשהעם מחריש.
אין צדק משפטי כשקיים פער עצום בין המשפט הנוטה לחזקים לבין הצדק שנועד לסייע לחלשים. האליטות, הטייקונים והמחוברים עוברים מבעד לקורי העכביש של החוק בסיוע עורכי דין נטולי עכבות ותאבי בצע בישראל של ימינו כמו בצרפת בימיהם של בלזק, זולא והוגו. אך גם אין צדק תקשורתי כשאין שקיפות בעיתונות וברשתות הטלוויזיה שרובם בידי הטייקונים בישראל, ארצות הברית, אנגליה וגרמניה של טרום הנציזם, כאשר מקי סכינאי יוצא נקי וזך כשלג למרות פשעיו, כי הסכין הפיזית שלו והוירטואלית שלנו חבויה ואין מי שרואה אותה. המושחתים המתוחכמים הופכים לנדבנים, מזהמים את הסביבה ותורמים לבתי החולים, תומכים בחוגים אקדמיים ועומדים בראש ארגוני אתיקה, דוגלים בבחירות בצדק חברתי ומצטרפים לבכחנליה של הטייקונים עם היבחרם.
ברטולט ברכט היטיב לראות זאת ב-"אופרה בגרוש" ומתריעים ספורים כיואב יצחק,
אריה אבנרי,
דפני ליף, איציק ספורטא, אדווה או אני רואים ומזהירים, בה בעת שמכפישים אותנו, מבודדים אותנו, עוצרים ומכים את מנהיגי המחאה, מסלקים מהעסקים, התקשורת והאקדמיה.
אמי למדה בנעוריה צדק חינוכי בבית הספר בצרפתית של ראשית המאה עם ספר "מוסר" ובלשון ימינו - אתיקה שבו למדו הילדים והנערות את ערכי הליבה, כיבוד הזולת וזכויות האדם, מצפון, אחריות, חופש, מנהגים טובים, חובות הילד, הגבר והאישה, משפחתיות, כיבוד הורים, אחים וסבתות, הכרת תודה, כיבוד, משמעת וציות למורות, ערכי חברות והמנעות מאלימות, נימוס, כיבוד החוק, חובות אזרחיות ובחירות, בריאות הגוף והנפש, מידת האמצע והימנעות משיכרות, פטריוטיות ושירות בצבא, ערכי עבודה ופרנסה (זה לא היה בית ספר חרדי...), גמילות חסדים, הימנעות מתאוות בצע וקמצנות, חובות והימורים, חסכון וכלכלה נכונה, סדר וניקיון, סבלנות וסובלנות, אמירת אמת, התמדה וכח רצון, חיי קהילה וחובות חברתיות, שמירת רכוש והימנעות מפשיעה, דייקנות ועמידה במילה, כיבוד דעות וערכי האחר, הקרבה וכדומה.
את כל הנושאים האלה (בתוספת זכויות האישה החסרות) ניתן היה ללמד גם בימינו, ואכן מתכוונים להכניס מחדש את הספר לתוכנית הלימודים בצרפת. כל נושא נלמד במסגרת תוכנית הלימודים בספר בכל שלבי בית הספר, עם מסות, שירה, מחזות, ספרות ופילוסופיה, תרגילים וחיבורים. אותות החינוך המוקפד ניכרו באמי בכל שנותיה והיא הנחילה לי את ערכיה שלצערי לא למדתי בבתי הספר הישראלים ואפילו לא בלימודי ה- MBA באינסאד שבצרפת. אני רואה את ייעודי, מעבר להוראת הצדק החברתי, בחינוך "של הרגע האחרון" לערכים לכל אלפי הסטודנטים והקוראים שלי, על-מנת שלא ייכנעו לנורמות המקובלות ולא ילמדו כדברי הפתגם האיטלקי לצלוע נפשית.
בימינו גברה תודעת הצדק הסביבתי במיוחד באירופה, בצורה חלקית בארצות הברית וכמעט ולא בישראל. צדק סביבתי יושג אם נאזין בעוד מועד לקולות הסערה המתרגשת ובאה העלולה להחריב את העולם וכדברי מדרש איכה "כשהפורעות באה לעולם אין מרגיש בה אלא יעקב" והכוונה היא כמובן לא ליעקב הכותב שורות אלה אלא לעם ישראל, הלא הוא יעקב. אך מולייר ב-"הקמצן" כותב על מר גורלו של אותו יעקב או ז'אק בשמו הצרפתי שמכעיס את מעסיקו באמירת האמת וסופג ממנו מכות ועלבונות, כמו שכל דוברי האמת סופגים מהנביאים בתנ"ך ועד המתריעים בימינו. אך גם אם אתה מתריע עליך ללמוד למקד את רוגזך וכעסך, כדברי אריסטו היווני, על האדם הנכון, במידה הנכונה, בעיתוי הנכון, למטרה הנכונה ובדרך הנכונה. אם תצעק "זאב, זאב" על כל תופעת שחיתות, בכל יום, תקהה השפעתך ברבות הימים, כי הציבור יראה בך "דוקטור דום" או נביא יום הדין בכל יום. זאת אולי המשימה הקשה ביותר של המתריעים, המאמינים בחלומות ונחשבים לעיתים ללא שפויים, אך כדברי לורנצו דה פונטה "מי שלא מאמין - מה הוא?".
אני מאמין, כפתגמי הלאדינו כי "השעה האפילה ביותר היא לפני הזריחה. האמת צפה למעלה כמו השמן. המחפש - מוצא". כי בני החושך לא יצליחו לסמם אותנו עם תוכניות הריאליטי, העם יגיע לערכי הליבה כשתוגדש הסיאה, בישראל של ימינו, באנגליה, דרום אמריקה וארה"ב, כפי שהגיעו ניני ניניו של איבסן בסקנדינביה, בסיוע הפסיפס של התובנות האוניברסליות המובאות להלן, המוכיח שאנו חוליה בשרשרת ארוכה של האנושות חפצת החיים.
על צדק בר קיימא להיות הוליסטי, חובק כל מערכות החיים, כי כל סוגי הצדק מהווים שלמות הרמונית: "There are seven things that will destroy us: Wealth without Work, Pleasure without Conscience, Knowledge without Character, Religion without Sacrifice, Politics without Principle, Science without Humanity, Business without Ethics." Mahatma Gandhi
"שבע תופעות יחריבו את עולמנו: עושר ללא עבודה, עונג ללא מצפון, דעת ללא אופי, אמונה ללא הקרבה, מדיניות ללא עקרונות, מדע ללא אנושיות, עסקים ללא ערכים." מהטמה גנדי (אנגלית, פילוסופיה הודית)
- את הצדק החברתי אין לבקש מהשלטונות או מטייקונים. הוא צריך לצמוח מהעם, אט אט, מאדם לאשה:
"צדק אין מבקשים אותו. צדק אינו ניתן. צדק דרכו שהוא צומח. מקרקעו של עם, מאדם שסייע לחברו בשעת הדחק, מבית שנפתחה דלתו לאביון, מאדם שנהג חיבה באשתו, מבן שנהג
כבוד באביו, מחבר שלא הונה את חברו. צדק כמוהו כחיטה וכשעורה. לא בארץ אחרת תמצאנו - אלא בארצך." דברי שמעון בן שטח, מלחמת בני אור, משה שמיר (עברית)
- אין צדק כלכלי כשהחברה אינה מנדה את הנוכלים, עושי תספורות, מקבלי מעטפות, פקידים חוצי קווים:
"Hoy resulta que es lo mismo ser derecho que traidor...! Ignorante, sabio o chorro, generoso o estafador!... Todo es igual. Nada es mejor." Tango Cambalache, Enrique Santos Discepolo
"בימינו אין הבדל בין האדם הישר לבין אדם המפר את התחייבויותיו...! נבער, חכם, מופקר, נדיב או נוכל!... כולם הם היינו הך. אף אחד אינו טוב יותר." טנגו קמבלצ'ה, אנריקה סנטוס דיספולו (ספרדית)
- להשגת צדק שלטוני וציבורי עלינו להתריע על העוול, שאם לא כן אנו מסייעים בשתיקתנו לעושי העוול:
"Qui tacet, consentire videtur, ubi loqui debuit ac potuit"
"מי ששותק נראה כמסכים, בשעה שעליו היה לדבר כשיכול היה" (לטינית)
- אין צדק משפטי כשקיים פער עצום בין המשפט הנוטה לחזקים לבין הצדק שנועד לסייע לחלשים:
"Les lois sont des toiles d'araignées à travers lesquelles passent les grosses mouches et où restent les petites"
La maison Nucingen, Honoré de Balzac
"החוקים הם קורי עכביש שבעדם עוברים הזבובים הגדולים ואילו הקטנים מסתבכים בהם"
בית נוסינגן, הונורה דה בלזק (צרפתית)
- צדק תקשורתי מושג כשיש שקיפות ודיווח מלא על עוולות הכלכלה והממשל המגיע לציבור ללא חוצץ:
"Und Macheath, der hat ein Messer Doch das Messer sieth man nicht." Die Dreigroschenoper, Bertolt Brecht
"ולמקי סכינאי יש סכין, אך אין רואים את הסכין" בלדת מקי סכינאי, אופרה בגרוש, ברטולט ברכט (גרמנית)
- צדק חינוכי נועד למנוע התקרנפות וחיקוי המושחתים, תוך הוראת ערכים, אתיקה ומוסר מהגיל הרך:
"Chi va con lo zoppo impara a zoppicare"
"המתרועע עם צולע לומד אף הוא לצלוע" (איטלקית)
- צדק תרבותי יושג אם אנשי הרוח יעזו להתבטא בבדידות מזהרת נגד חוליי הממשל, הכלכלה והחברה:
"Den sterkeste mann i verden, det er han som står mest alene." En Folkefiende, Henrik Ibsen
"האדם החזק ביותר בעולם הוא זה העומד לרוב לבד" אויב העם, הנריק איבסן (נורווגית)
- צדק סביבתי יושג אם נאזין בעוד מועד לקולות הסערה המתרגשת ובאה אשר עשויה להחריב את העולם:
"La dulse esperansa repoza sovre su kuesta, "על פני גבעתו תנוח התקוה המזהירה I no lo desha sentir la boz de una tempestaלא תניח לו לשמוע את קולות הסערה Ke furioza, menaza de destruyir el mundo." שבזעם מאיימת להחריב את העולם."
La Vinya de Navot, Yosef Avraam Papo כרם נבות, מחזה תנ"כי, יוסף אברהם פאפו (לאדינו)
- צדק גלובלי יושג כאשר כל האומות וכל בני האנוש יפעלו על-פי כלל זהב העומד בבסיס הצדק והאתיקה:
"דעלך סני - לחברך אל תעבד" (שבת לא א - הלל)
"השנוא עליך - אל תעשה לחברך" (ארמית, ביהדות, נצרות, אסלם, קונפוציאניזם, בודהיזם, הינדואיזם...)
ולהלן ציטטות נוספות הממחישות את האוניברסליות של הצדק בר הקיימא: - "כשהפורענות באה לעולם אין מרגיש בה אלא יעקב" (מדרש איכה, פ' ב' אות ט' בסופו)
- "MAÎTRE JACQUES: je vous l'avais bien dit que je vous fâcherais de vous dire la vérité."
"השף ז'אק: הרי אמרתי לך שאכעיס אותך כאשר אומר לך את האמת." הקמצן מאת מולייר, מער' 3 תמונה 1
- "כל אחד יכול להתרגז - אין קל מזה. אך להתרגז על האדם הנכון, במידה הנכונה, בעיתוי הנכון, למטרה נכונה ובדרך נכונה - אין זה דבר קל כלל ועיקר." (אריסטו, על הכעס, פילוסופיה יוונית)
- "Chi crede a sogni è matto; e chi non crede che cos' è?" - Lorenzo da Ponte
"המאמין בחלומות הוא לא שפוי; ומי שלא מאמין - מה הוא?" - לורנצו דה פונטה
- "La ora la mas eskura es para amaneser. La verdad va enriva komo la azeite. Ken bushka topa."
"השעה האפילה ביותר היא לפני הזריחה. האמת צפה למעלה כמו השמן. המחפש - מוצא." (פתגמים בלאדינו)
- "Keep you doped with religion & sex & TV. And you think you're so clever and classless and free. But you're still peasants as far as I can see. A working class hero is something to be."
"הם מסממים אתכם עם דת, טלוויזיה ומין. ואתם חושבים את עצמכם לפקחים, אל-מעמדיים, בני-אדם חופשיים. אבל אתם סך הכל עלובי החיים. גיבור-של-עובדים זה גיבור אגדי." (ג'ון לנון, גיבור מעמד הפועלים, תרגום יהושע סובול)
