פופוליזם הרסני

קו משותף מאחד את קשייו של קונצרן אי.די.בי ואת השבתת הטיסות של החברות הישראליות: פופוליזם הדורש ביד אחת להגביר את התחרות, וביד השנייה בא בטענות על תוצאותיה. פופוליזם של פוליטיקאים תאבי כותרות ושל עיתונאים צמאי-דם, המתחבר לחובבנות וחוסר ידיעה גם מצידם של מי שמתיימרים להבין על מה הם מדברים. הטענה לפיה מספר קטן של משפחות/טייקונים שולטים במשק הישראלי, היא מן הנפוצות ביותר בשיח הכלכלי-חברתי של השנים האחרונות. נניח בצד את העובדה, שכאשר בוחנים אותה לגופה - מתברר שאין לה על מה להסתמך. נניח בצד את ההתעלמות ממאפייניו הייחודיים של המשק הישראלי הקטן, שאין לו למעשה שום קשר עם המשקים הסובבים אותו. העובדות, כידוע, לא יכולות לעמוד מול תחושות וסיסמאות, ולכן לא נעמוד כאן עליהן. המסקנה המתבקשת מאותה טענה היא שיש להגביר את התחרותיות במשק הישראלי. איך עושים זאת? - נותנים לעוד גורמים להיכנס לענפים ריכוזיים (עם או בלי מרכאות). יש חברת סלולר אחת? יהיו שתיים. יש שתיים? יהיו שלוש. יש שלוש? יהיו ארבע וחמש ושש. כנ"ל בתעופה: שתי חברות לאומיות שולטות בקו? נכניס חברות שכר וחברות לואו-קוסט. ברוב המקרים, הרחבת התחרות משרתת את הצרכן. ראו כיצד צנחו מחירי הסלולאר, ראו כיצד אפשר למצוא כרטיסים כמעט לכל יעד בחו"ל במחירים נמוכים מאלו של אל-על ומקבילותיה. זה כמובן טוב. אלא שאז מגיע צידה השני של המשוואה: מי שהיו עד עכשיו בעלי מונופול או דואופול, נאלצים להתמודד עם צניחה ברווחיהם. התוצאה היא פיטורי עובדים וגם קושי בפרעון הלוואות.